עו"ד פלילי שרון נהרי

משפט הרצח של הזוג מעוז, אשר בנם דניאל נחשד ברציחתם, סיפק בשבוע שעבר טלטלה חדשה בכותרות. במהלך חקירתו הנגדית של ניר מעוז, אחיו התאום של החשוד ברצח, האשים אותו סניגורו של החשוד – בכך שהוא עצמו ביצע את הרצח. למרות הכותרות הרבות והזעזוע הנשמע בעקבות ההאשמה, מסביר עו"ד פלילי שרון נהרי, כי להגנה במשפט פלילי שמורה הזכות להפתיע בכל גרסה וטענת הגנה שברצונה להעלות. החריג היחיד לכלל הזה הוא עדות של מומחים מטעם ההגנה. אם נאשם רוצה להסתמך על עדות מומחה, עליו לאפשר לפרקליטות לעיין בחוות הדעת של המומחה לפני העדות. על זאת מוסיף ומבהיר עורך דין פלילי במרכז שרון נהרי כי: "האשמה של עד לא יכולה להיעשות סתם ולא ראוי שהדבר ייעשה ללא איזשהו ביסוס, אולם לסנגור במשפט פלילי מוטלת החובה לנטוע ספק סביר בראיות התביעה. הספק הזה צריך לעלות מחומר הראיות שנמסר להגנה ושהוגש לבית המשפט במסגרת ההליך. אם יש ספק סביר שמא מישהו אחר ביצע את המעשה, מותר לסנגור להעלות את העניין ואף לחקור את העד בנושא – גם אם אין בכוחו להוכיח את העניין בודאות. לקריאת הפוסט במלואו - עו"ד לרישום...

בשבועיים האחרונים, סערה המדינה לאור החשדות שהועלו כנגד נתן אשל, ראש לשכתו של ראש הממשלה, בגין הטרדה מינית של עובדת בלישכתו. הסערה התגברה כאשר נודע כי המוטרדת לכאורה, איננה מעוניינת להעיד כנגד אשל ומעדיפה שלא לשתף פעולה עם המשטרה. במקרים רבים של עבירות מין, נמנעות המתלוננות מלמסור תלונה על העבירה. הסיבות להמנעות זו הן מגוונות, החל בהליך הארוך אותו נאלצת לעבור המתלוננת, אשר לעיתים מרגיש כמו המשך של התקיפה או ההטרדה, וכלה בחשיפה והפגיעה בפרטיותה אל מול העולם כולו. האם סירובן להעיד של מתלוננות ונפגעות תקיפה והטרדה הוא לגיטימי בעיני החוק? מה יעלה בגורלה של חקירה המתנהלת כנגד אדם החשוד כתוקף או מטריד כאשר המתלוננת מסרבת להעיד כנגדו? החקירה היא חובתה של המדינה ללא קשר למתלוננת חשוב לדעת, כי מבחינה משפטית תיאורטית, אין כל מניעה מלנהל חקירה פלילית ולהגיש כתב אישום על הטרדה מינית, גם אם המתלונן או המתלוננת אינם משתפים פעולה עם רשויות אכיפת החוק המייצגות את האינטרס של הציבור הרחב ולא רק את האינטרס של הקורבן. לקריאת הפוסט במלואו - אישום פלילי הכותב הינו עו...

האם באמת ניתן לצפות מהמשטרה והפרקליטות להגן על זכויות האדם בהליך הפלילי? כך סבורות הנשיאה דורית ביניש (בתמונה) והשופטת עדנה ארבל. מובא ע"י עו"ד פלילי שרון נהרי לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נגד מאיר שמש, שאלה מעניינת ביותר הנוגעת לזכויות האזרח בהליך פלילי שעניינה: פסילת ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים במהלך הליך החקירה, בניגוד לעמדה הרווחת כי סמכות לפסול ראיות נתונה רק לערכאה הדנה במשפט במהלך המשפט עצמו. באיזה שלב יש לפסול את הראיות? בית המשפט העליון, בשנת 2006, קיבל את העיקרון לפיו מסור לכל בית משפט בהליך פלילי, שיקול דעת לפסול ראיות שהושגו על ידי המשטרה תוך פעולה בלתי חוקית שיש בה לפגוע בזכותם של נאשמים וחשודים להליך הוגן. השאלה שעלתה לדיון נוסף בהרכב מורחב היא: האם יש לפסול את הראיות כבר בשלב החקירה, או שיש להמתין לשלב המשפט על מנת להכריע בשאלת פסלות הראיות ולאפשר למשטרה לעיין בעדויות שנגבו תוך הפרת זכויות? עובדים של רכבת ישראל, העידו בפני ועדות פנימיות של הרכבת בעניין תאונות שהתרחשו ברכבת ואשר גר...

בחודש שעבר התבשרנו על הצעת תיקון לחוק העונשין, לפיה יהיה איסור פלילי לפרסם חומר חקירה שמקורו מחקירת משטרה וכן יהיה איסור פלילי להדליף חומר לעיתונאי. על פי הצעת החוק, שכונה בתקשורת "חוק ההסתרה", המפרסם יהיה צפוי לעונש של עד שנת מאסר, ואילו המדליף חומר מחקירת משטרה (שוטרים פרקליטים ועובדי מדינה אחרים) צפויים לעונש של עד שלוש שנות מאסר בגין הדלפה שכזו. כמו כן, בגין הדלפה צפויים סנגורים ( עורך דין פלילי ) ונאשמים לעונש של עד שנת מאסר. על פי ההצעה, אדם המבקש לפרסם חומר חקירה, חייב לבקש רשות מבית המשפט לצורך פעולה זו. מעבר להיבט התקשורתי של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, עולות מהצעת החוק סוגיות שיש להן משמעות גם מבחינת ניהול החקירה המשטרתית, ה אישום הפלילי , המשפט הפלילי והטיפול בחשודים. פרסום פרטי חקירה – מה המצב הנוכחי? 1. בדין כיום קיימות הוראות בחוק בתי המשפט שעניינן איסור פרסום הנוגעות לשלב החקירה ולשלב שלאחר הגשת כתב האישום כנגד החשוד. סעיף 70(ד) בחוק "איסור פרסום לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות", קובע ש בית המשפט רשאי לאסור כל פרסום הנו...

גופתו של תורג'מן, בן 44, התגלתה בשבוע שעבר בדירתו ברחוב קהילת עדן שבשכונת כרם התימנים. שכנה הבחינה כי דלת ביתו פתוחה וכשנכנסה פנימה מצאה אותו מתבוסס בשלולית דם. כוחות משטרה גדולים ממרחב ירקון, בפיקודו של תת-ניצב יורם אוחיון, הגיעו לזירת הרצח ופתחו בחקירה. עוד בתחילתה העריכו במשטרה כי תורג'מן הכיר את רוצחו, שכן בבית לא התגלו סימני פריצה. צוות החקירה המיוחד, בראשותו של סגן-ניצב דודי בר, החל ללמוד על סדר יומו של תורג'מן טרם הרצח, וגילה כי חבה היה חברו הטוב ביותר. יום לאחר הרצח עזר חבה לבני משפחתו של תורג'מן לבצע את סידורי הלוויה, שהייתה אמורה להתקיים היום. לקריאת הפוסט במלואו - שימוע פלילי עורך דין פלילי שרון נהרי הינו עורך דין פלילי במרכז

בשבוע האחרון, פורסמה ידיעה לפיה המשטרה עצרה 4 חשודים בהברחת זרעי קנאביס בתוך חבילות דואר אשר נראו לכאורה תמימות והכילו בגדים, דיסקים ועוד. הארבעה נעצרו, כאשר ידוע על אחד מהחשודים כי שוחרר כבר למעצר בית. פקודת הסמים בישראל מגדירה מהו סם מסוכן על פי סוגי החומר ממנו מורכב ועל כן יש לבדוק אם הרכב הזרע מצוי בפקודת הסמים. בנוסף, לפי הפקודה, כל חלק מן הצמח האסור נחשב לסם, בין אם מדובר בזרע, פרח, גבעול או גזע. לכן, נראה כי באם יאומתו הראיות, שכן אחד מן החשודים כבר קשר עצמו לסמים, הם ישפטו על הברחת סמים לארץ על פי החוק הרגיל – ללא הקלה או החמרה הקשורה לעובדה כי היו אלה זרעים. את ההברחות, שעדיין לא ברור האם ישנו קשר בין אלו שקיבלו אותן או שמדובר בצירוף מקרים, זיהו עובדי המכס לאחר שהגעתן בזו אחר זו מאנגליה, עוררה את חשדם. בבדיקה יסודית, התברר כי מדובר בלמעלה מ-80 זרעי קנאביס. לקריאת הפוסט במלואו - אישום פלילי עו"ד שרון נהרי הינו עורך דין פלילי במרכז

בשבוע האחרון, הותר לפרסום כי קצין בדרגת רב סרן, המשרת בתפקיד רגיש בפיקוד דרום, נעצר בחשד שניהל רשת להברחת סמים ממצריים לישראל דרך הגבול. על פי החשדות, סמים שנתפסו על ידי כוחות צה"ל במהלך פעולות על הגבול, נלקחו על ידי הקצין ונסחרו בהיקף של מיליוני שקלים. יחד עם הקצין, נעצרו תשעה חשודים נוספים, אשר שניים מהם אף היו חייליו של הקצין ושרתו תחתיו. הקצין חשוד שסחר בכ-200 ק"ג חשיש ו-25 ק"ג הרואין. במהלך הפעולות ללכידת החשודים, ביימו צה"ל והמשטרה תפיסה של עשרות ק"ג של חשיש ומריחואנה על ידי חיילי הפלוגה הפועלת באזור הגבול. לאחר מכן על פי החשד, שלח הקצין שניים מחייליו להביא את הסמים אליו, כאשר רק שלושה שקים הועברו בפועל למשטרת אופקים. 50 הק"ג הנותרים, אוחסנו בכספת ביחידתו של הקצין, אשר מהווה את אחת הכספות השמורות ביותר בצה"ל. ברגע שהבשילה עסקה מתוכננת, עצרו כוחות המשטרה והצבא את החשודים בפרשה. במהלך החקירות, הודה הקצין בביצוע בין ארבע לחמש עסקאות, בהיקפים אשר צוינו למעלה. שימוש במתקנים צה"ליים לביצוע עבירות סביר להניח, כ...