עו"ד פלילי שרון נהרי

  גל האלימות אשר שוטף את ישראל איננו פוסק ונראה כי משרד המשפטים מנסה למצוא דרכים להתאים את רף הענישה למצב הקיים. בימים האחרונים, נידונה אפשרות לקביעת סעיף רצח מדרגה שנייה בספר החוקים של מדינת ישראל. מה משמעות הדבר? מאת: עו"ד פלילי שרון נהרי צפו בסיקור חדשות ערוץ 10, בנושא ההחלטה על סעיפי האישום במקרי האלימות האחרונים: העונש הקבוע כרגע לרצח, בסעיף 300 לחוק העונשין, הינו מאסר עולם חובה. פירוש הדבר הינו, שמרגע ההרשעה ברצח, לא יכול בית המשפט לגזור עונש אחר ועל הנאשם לבלות את שארית חייו בבית הכלא. בפועל, נשיא המדינה נוהג לקצוב את עונשם של האסירים אשר הורשעו ברצח.  מתחת לעבירת הרצח, ישנה ה"הריגה", אשר הרצח המקסימלי בגינה הינו 20 שנות מאסר. לאור הלך הרוחות, ניתן להעריך, בהערכה גסה, כי העונש אשר יקבע לרצח מדרגה שנייה, יהיה גבוה יותר מהעונש על הריגה. אחת הסיבות הראשיות לניסיון הוספת סעיף זה, הינה לשימוש במקרים בהם הסיטואציה איננה עונה לחלוטין על הגדרת החוק לעבירת רצח, אך מצד שני הגדרתו כ"הריגה" הינה מקלה מדי ולא נכונה גם היא.  בקרוב, ייכנס לחוק העו...

מאת: עו"ד פלילי טל אלפרן בתחילת חודש מרץ, בעת שטייל עם כלבו האהוב ברחובות העיר רמלה, נרצח ג'ורג' סעדו על ידי חבורת קטינים, אשר ירו בו ובכלבו מטווח קצר. השאלות הגדולות שעלו מהפרשה, קשורות בעיקרן לעובדת היות הרוצחים קטינים וכמובן – האם המעשה בוצע על רקע לאומני ומה ההשלכות לכך. בעבירת רצח במיוחד, יש לעשות הבחנה בין מי שקטין לבין מי שאינו קטין. כמו כן, יש להבחין בין מאסר עולם חובה לבין מאסר עולם שאינו חובה, כאשר העונש על רצח, כל רצח, על פי החוק הוא מאסר עולם חובה. מאסר עולם חובה משמעו שאדם נשלח לבית הסוהר לכל ימי חייו. ידוע שאין בישראל רוצחים שישבו בכלא כל חייהם, אולם הדבר לא נובע מהוראות החוק אלא מהנוהג לפיו הנשיא במסגרת סמכות החנינה שלו נוהג לקצוב את עונשם של רוצחים.מאסר עולם שאינו מאסר עולם חובה בחוק העונשין, הוא עד עשרים שנים. בגין ביצוע של כמה מעשים ניתן לצבור עונשים ותיאורטית אם בוצעו שתי עבירות שעונשן הוא מאסר עולם שאיננו חובה ניתן להטיל על הנאשם 40 שנות מאסר אולם הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. קטינים ומאסר עולם לגבי קטיני...

בשבוע שעבר, פורסמה בתקשורת ידיעה, אודות שוטר לשעבר, אשר בתמורה לשוחד מיני – ויתר על מעצרה של נערת ליווי בעת פשיטה על המכון בו עבדה. השופט, תוך התחשבות במצבו המשפחתי והאישי של השוטר ועדויות קצינים ושוטרים בכירים, שהובאו על ידי סנגורו של הנאשם – עו"ד שרון נהרי, אשר העידו לטובתו כי היה מועמד לקצונה, גזר על הנאשם תשלום פיצויים של 5,000 שקל ושישה חודשי עבודות שירות. כעקרון, הגדרת העבירה של לקיחת שוחד הינה: "עובד ציבור הלוקח בעד פעולה הקשורה בתפקידו". כפי שניתן לשים לב, זוהי הגדרה רחבה מאוד הכוללת בתוכה: עובדי מדינה לרבות חיילים, עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית, מועצה דתית, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, מוסדות כמו ההסתדרות הציונית העולמית לשכת שירות התעסוקה, מוסדות שהממשלה משתתפת בניהולן, נושא תפקיד על פי חוק, עובדי חברות ממשלתיות ועוד. בתי המשפט נוטים לפרש את ההגדרה בצורה מאוד רחבה כאשר מדבר במי שממלא תפקיד בעל אופי ציבורי ולא פרטי. בין עובדי ציבור נמנים גם תאגידים המספקים שירות לציבור. שוחד מיני הינו טובת הנאה לכל דבר לרוב בית המשפט...

משפט הרצח של הזוג מעוז, אשר בנם דניאל נחשד ברציחתם, סיפק בשבוע שעבר טלטלה חדשה בכותרות. במהלך חקירתו הנגדית של ניר מעוז, אחיו התאום של החשוד ברצח, האשים אותו סניגורו של החשוד – בכך שהוא עצמו ביצע את הרצח. למרות הכותרות הרבות והזעזוע הנשמע בעקבות ההאשמה, מסביר עו"ד פלילי שרון נהרי, כי להגנה במשפט פלילי שמורה הזכות להפתיע בכל גרסה וטענת הגנה שברצונה להעלות. החריג היחיד לכלל הזה הוא עדות של מומחים מטעם ההגנה. אם נאשם רוצה להסתמך על עדות מומחה, עליו לאפשר לפרקליטות לעיין בחוות הדעת של המומחה לפני העדות. על זאת מוסיף ומבהיר עורך דין פלילי במרכז שרון נהרי כי: "האשמה של עד לא יכולה להיעשות סתם ולא ראוי שהדבר ייעשה ללא איזשהו ביסוס, אולם לסנגור במשפט פלילי מוטלת החובה לנטוע ספק סביר בראיות התביעה. הספק הזה צריך לעלות מחומר הראיות שנמסר להגנה ושהוגש לבית המשפט במסגרת ההליך. אם יש ספק סביר שמא מישהו אחר ביצע את המעשה, מותר לסנגור להעלות את העניין ואף לחקור את העד בנושא – גם אם אין בכוחו להוכיח את העניין בודאות. לקריאת הפוסט במלואו - עו"ד לרישום...

בשבועיים האחרונים, סערה המדינה לאור החשדות שהועלו כנגד נתן אשל, ראש לשכתו של ראש הממשלה, בגין הטרדה מינית של עובדת בלישכתו. הסערה התגברה כאשר נודע כי המוטרדת לכאורה, איננה מעוניינת להעיד כנגד אשל ומעדיפה שלא לשתף פעולה עם המשטרה. במקרים רבים של עבירות מין, נמנעות המתלוננות מלמסור תלונה על העבירה. הסיבות להמנעות זו הן מגוונות, החל בהליך הארוך אותו נאלצת לעבור המתלוננת, אשר לעיתים מרגיש כמו המשך של התקיפה או ההטרדה, וכלה בחשיפה והפגיעה בפרטיותה אל מול העולם כולו. האם סירובן להעיד של מתלוננות ונפגעות תקיפה והטרדה הוא לגיטימי בעיני החוק? מה יעלה בגורלה של חקירה המתנהלת כנגד אדם החשוד כתוקף או מטריד כאשר המתלוננת מסרבת להעיד כנגדו? החקירה היא חובתה של המדינה ללא קשר למתלוננת חשוב לדעת, כי מבחינה משפטית תיאורטית, אין כל מניעה מלנהל חקירה פלילית ולהגיש כתב אישום על הטרדה מינית, גם אם המתלונן או המתלוננת אינם משתפים פעולה עם רשויות אכיפת החוק המייצגות את האינטרס של הציבור הרחב ולא רק את האינטרס של הקורבן. לקריאת הפוסט במלואו - אישום פלילי הכותב הינו עו...

האם באמת ניתן לצפות מהמשטרה והפרקליטות להגן על זכויות האדם בהליך הפלילי? כך סבורות הנשיאה דורית ביניש (בתמונה) והשופטת עדנה ארבל. מובא ע"י עו"ד פלילי שרון נהרי לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נגד מאיר שמש, שאלה מעניינת ביותר הנוגעת לזכויות האזרח בהליך פלילי שעניינה: פסילת ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים במהלך הליך החקירה, בניגוד לעמדה הרווחת כי סמכות לפסול ראיות נתונה רק לערכאה הדנה במשפט במהלך המשפט עצמו. באיזה שלב יש לפסול את הראיות? בית המשפט העליון, בשנת 2006, קיבל את העיקרון לפיו מסור לכל בית משפט בהליך פלילי, שיקול דעת לפסול ראיות שהושגו על ידי המשטרה תוך פעולה בלתי חוקית שיש בה לפגוע בזכותם של נאשמים וחשודים להליך הוגן. השאלה שעלתה לדיון נוסף בהרכב מורחב היא: האם יש לפסול את הראיות כבר בשלב החקירה, או שיש להמתין לשלב המשפט על מנת להכריע בשאלת פסלות הראיות ולאפשר למשטרה לעיין בעדויות שנגבו תוך הפרת זכויות? עובדים של רכבת ישראל, העידו בפני ועדות פנימיות של הרכבת בעניין תאונות שהתרחשו ברכבת ואשר גר...

בחודש שעבר התבשרנו על הצעת תיקון לחוק העונשין, לפיה יהיה איסור פלילי לפרסם חומר חקירה שמקורו מחקירת משטרה וכן יהיה איסור פלילי להדליף חומר לעיתונאי. על פי הצעת החוק, שכונה בתקשורת "חוק ההסתרה", המפרסם יהיה צפוי לעונש של עד שנת מאסר, ואילו המדליף חומר מחקירת משטרה (שוטרים פרקליטים ועובדי מדינה אחרים) צפויים לעונש של עד שלוש שנות מאסר בגין הדלפה שכזו. כמו כן, בגין הדלפה צפויים סנגורים ( עורך דין פלילי ) ונאשמים לעונש של עד שנת מאסר. על פי ההצעה, אדם המבקש לפרסם חומר חקירה, חייב לבקש רשות מבית המשפט לצורך פעולה זו. מעבר להיבט התקשורתי של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, עולות מהצעת החוק סוגיות שיש להן משמעות גם מבחינת ניהול החקירה המשטרתית, ה אישום הפלילי , המשפט הפלילי והטיפול בחשודים. פרסום פרטי חקירה – מה המצב הנוכחי? 1. בדין כיום קיימות הוראות בחוק בתי המשפט שעניינן איסור פרסום הנוגעות לשלב החקירה ולשלב שלאחר הגשת כתב האישום כנגד החשוד. סעיף 70(ד) בחוק "איסור פרסום לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות", קובע ש בית המשפט רשאי לאסור כל פרסום הנו...