מה התנאים שמאפשרים מעצר עד תום ההליכים?

לאחר הגשת כתב אישום, כאשר הופך אדם מעצור לנאשם, רשאיות רשויות התביעה לבקש את מעצרו של אדם עד תום ההליכים הפליליים נגדו, כך שמעצרו יימשך עד לסיום משפטו.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לאותו בית משפט אליו הוגש כתב האישום. השופט הדן בבקשת המעצר אינו השופט הדן בתיק עצמו.


מתי מורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים?


בית המשפט הדן בבקשת המעצר רשאי להורות על מעצרו של אדם רק כאשר קיימת עילת מעצר - חשש שהעצור ישבש הליכי משפט או יימלט מן הדין, כאשר העצור מסוכן לציבור, לאדם מסוים או לביטחון המדינה, כאשר לא ניתנה ערובה שנקבעה כתנאי לשחרור העצור או כאשר העצור הפר את תנאי שחרורו).

בנוסף, בית המשפט בוחן האם בחומר החקירה קיימות ראיות לכאורה, שלגביהן יש סיכוי סביר שהצגתן במהלך המשפט יביא להוכחת אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר ולהרשעתו בדין. כלומר, השופט בודק מהו הפוטנציאל להוכחת ההאשמות כנגד הנאשם. בשלב זה רשאית התביעה להסתמך אף על ראיות שאינן קבילות אך רלוונטיות לעניין המעצר.

משקבע בית המשפט כי שני תנאים אלו מתקיימים עליו לבחון האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתבטיח את מטרות המעצר ויפגעו פחות בזכויות העצור ובכבודו.

דיוני מעצר עד תום ההליכים הינם פומביים, מתנהלים בנוכחות הנאשם (אלא אם נבצר ממנו מחמת מצבו הבריאותי או שנמלט ולא ניתן לזמנו לדיון), וחלה בהם חובת ייצוג. קרי, אם הנאשם אינו מיוצג חובה על בית המשפט למנות לו סניגור, אלא אם כן הודיע הנאשם כי אינו מעוניין בייצוג והוא מוותר עליו או מקום בו בקשת המעצר נתבקשה בשל הפרת תנאי שחרור.

מאחר ולרוב הבקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת בד בבד עם כתב האישום, לא עולה בידי סניגורים לקרוא את חומר החקירה (שנחשף לנאשם ו/או לסניגור רק לאחר הגשת כתב אישום) ולכן בדרך כלל מתבקשת מצד הנאשם וסניגורו דחייה של דיון המעצר, במהלכה יוחזק הנאשם במעצר, וזאת לשם עיון ולימוד של חומר החקירה. בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה זו ולדחות את הדיון עד 30 יום מיום הגשת כתב האישום.

בית המשפט רשאי להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של נאשם, אפילו הנאשם משוחרר בעת הדיון, וזאת על מנת לעמוד על נסיבותיו האישיות, משמעות המעצר עבורו, החלופות למעצר ולשחרור או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם.

התסקיר מתווסף לשאר העובדות והנסיבות שהציגו הצדדים בפני בית המשפט, ונודעת לו משמעות לא מבוטלת מאחר וקצין המבחן כותב התסקיר משוחח עם הנאשם, ולעתים גם עם בני משפחתו, ועומד מקרוב על נסיבות הנאשם.


משך תוקפו של מעצר עד תום ההליכים:

צו מעצר שניתן לאחר הגשת כתב אישום יעמוד בתוקף עד למתן פסק הדין, קרי: לאחר מתן הכרעת דין מרשיעה וגזר דין.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) קובע, כי מעצר עד תום ההליכים יימשך לכל היותר עד 9 חודשים. מכאן, כי כאשר נאשם היה נתון במעצר לאחר הגשת כתב אישום משך תקופה העולה על 9 חודשים ומשפטו בערכאה הראשונה טרם נסתיים בהכרעת דין, ישוחרר הנאשם ממעצר בערובה או ללא ערובה.

בית המשפט העליון רשאי להאריך מעצרו של נאשם מעבר ל 9 חודשים לפי בקשת רשויות התביעה, כאשר בכל פעם ניתן להאריך את מעצרו ב 90 ימים נוספים. לחלופין, רשאי בית המשפט העליון להורות על שחרורו של נאשם בערובה או ללא ערובה.

לפיכך, אם במהלך 9 חודשי מעצר ניתנה הכרעת דין, יוותר הנאשם במעצר עד למתן גזר הדין. בנוסף, אם משפטו של נאשם הסתיים בערכאה ראשונה טרם חלוף 9 החודשים, והמורשע ערער על פסק הדין לערכאה גבוהה יותר ובזמן הערעור חלפו 9 חודשים – לא עומדת למערער הטענה כי יש לשחררו עקב חלוף התקופה.

כאשר נאשם נעצר עד תום ההליכים והיה עצור לתקופה העולה על 30 יום רצופים בשל אותו כתב אישום, ומשפטו בתיק העיקרי טרם החל – ישוחרר העצור ממעצר בערובה או ללא ערובה. נהוג שמשפט פלילי נפתח עם הקראת כתב האישום לנאשם, אולם מקום שנאשם טען טענות מהותיות, אפילו טרם מסר תגובתו לכתב האישום, יש לראות בכך את תחילת משפטו ומרוץ 30 הימים נפסק. בית המשפט העליון רשאי להאריך את תקופת 30 הימים ב – 90 ימים בכל פעם או להורות על שחרור הנאשם בערובה או ללא ערובה כלל.

כאשר הסתיים המשפט בזיכוי הנאשם מכל האישומים נגדו, בוטל האישום או נפסקו ההליכים הפליליים נגדו – ישוחרר מיד הנאשם ממעצרו, ואם היה משוחרר בערובה – תיפקע הערבות והוא וערביו יהיו פטורים מהעירבון. ואולם, אם הודיעה התביעה על כוונתה להגיע ערעור על הזיכוי, רשאי בית המשפט להורות על המשך מעצרו של הנאשם לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הודעת ערעור.


עיון חוזר והקלה בתנאי שחרור

כאשר שוחרר נאשם ממעצר ושוהה בתנאי מעצר בית מלא לא חלה מגבלת 9 החודשים, ולכאורה, אין כל מגבלה על התקופה בה ישהה במעצר בית. לפיכך, נתונה לו הזכות לפנות לבית המשפט, בערכאה בה מתנהל משפטו, בבקשה להקלה בתנאי שחרורו, זאת לאחר חלוף תקופה משמעותית או עם שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות, שבהתקיימן עשויות להשפיע על תנאי שחרורו. הנאשם זכאי להגיש בקשה להקלה בתנאי מעצר הבית, לשינוי למעצר בית חלקי, ליציאה לעבודה ועוד. גם במקרים אלו רשאי בית המשפט להורות על עריכת תסקיר מבחן שיבדוק אפשרות להקלה בתנאי השחרור או אפשרות ליציאת הנאשם לעבודה בפיקוח מתאים.