עו"ד פלילי שרון נהרי

בשבועיים האחרונים, סערה המדינה לאור החשדות שהועלו כנגד נתן אשל, ראש לשכתו של ראש הממשלה, בגין הטרדה מינית של עובדת בלישכתו. הסערה התגברה כאשר נודע כי המוטרדת לכאורה, איננה מעוניינת להעיד כנגד אשל ומעדיפה שלא לשתף פעולה עם המשטרה. במקרים רבים של עבירות מין, נמנעות המתלוננות מלמסור תלונה על העבירה. הסיבות להמנעות זו הן מגוונות, החל בהליך הארוך אותו נאלצת לעבור המתלוננת, אשר לעיתים מרגיש כמו המשך של התקיפה או ההטרדה, וכלה בחשיפה והפגיעה בפרטיותה אל מול העולם כולו. האם סירובן להעיד של מתלוננות ונפגעות תקיפה והטרדה הוא לגיטימי בעיני החוק? מה יעלה בגורלה של חקירה המתנהלת כנגד אדם החשוד כתוקף או מטריד כאשר המתלוננת מסרבת להעיד כנגדו? החקירה היא חובתה של המדינה ללא קשר למתלוננת חשוב לדעת, כי מבחינה משפטית תיאורטית, אין כל מניעה מלנהל חקירה פלילית ולהגיש כתב אישום על הטרדה מינית, גם אם המתלונן או המתלוננת אינם משתפים פעולה עם רשויות אכיפת החוק המייצגות את האינטרס של הציבור הרחב ולא רק את האינטרס של הקורבן. לקריאת הפוסט במלואו - אישום פלילי הכותב הינו עו&quo

האם באמת ניתן לצפות מהמשטרה והפרקליטות להגן על זכויות האדם בהליך הפלילי? כך סבורות הנשיאה דורית ביניש (בתמונה) והשופטת עדנה ארבל. מובא ע"י עו"ד פלילי שרון נהרי לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נגד מאיר שמש, שאלה מעניינת ביותר הנוגעת לזכויות האזרח בהליך פלילי שעניינה: פסילת ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים במהלך הליך החקירה, בניגוד לעמדה הרווחת כי סמכות לפסול ראיות נתונה רק לערכאה הדנה במשפט במהלך המשפט עצמו. באיזה שלב יש לפסול את הראיות? בית המשפט העליון, בשנת 2006, קיבל את העיקרון לפיו מסור לכל בית משפט בהליך פלילי, שיקול דעת לפסול ראיות שהושגו על ידי המשטרה תוך פעולה בלתי חוקית שיש בה לפגוע בזכותם של נאשמים וחשודים להליך הוגן. השאלה שעלתה לדיון נוסף בהרכב מורחב היא: האם יש לפסול את הראיות כבר בשלב החקירה, או שיש להמתין לשלב המשפט על מנת להכריע בשאלת פסלות הראיות ולאפשר למשטרה לעיין בעדויות שנגבו תוך הפרת זכויות? עובדים של רכבת ישראל, העידו בפני ועדות פנימיות של הרכבת בעניין תאונות שהתרחשו ברכבת ואשר גר