עו"ד פלילי שרון נהרי

השופט אשר גרוניס החליט לשחרר למעצר לקוח של משרדינו החשוד ביבוא סם אופיום. שביתת הפרקליטים עיכבה את שמיעת הראיות במשפטו וגם מנעה העברת דגימה של סם האופיום לבדיקתנו, כפי שהורה בית המשפט המחוזי מרכז. גרוניס דחה את בקשת הפרקליטות, להאריך בעוד שלושה חודשים את מעצרו של האיש, הנמשך כבר תשעה חודשים. לעומת זאת, הוא קיבל את בקשת משרד עורך דין פלילי שרון נהרי ו עו"ד פלילי מוטי אדטו, לשחררו למעצר בית, בפיקוח ובהפקדת סכומי ערבות. ב- 10 בדצמבר המדינה ביקשה להאריך שוב את מעצר הנאשם, אלא שהשופט גרוניס החליט, בנסיבות העניין, לדחות את הבקשה והורה לשחררו לחלופת מעצר. לפניכם דבריו של השופט כפי שהובאו ב"מעריב" (28.12.10): לקריאת דברי השופט והמאמר במלואו- עורך דין פלילי

בכל הקשור לדיני הסגרה, בעשרים השנים האחרונות, קשה למנות את מספרם של התיקים שלא הסתיימו בהסגרה לארה"ב או למדינות אחרות. התיקים החריגים, אינם כאלה מחמת חוסר ראיות, אלא בשל התיישנות או טענות טכניות אחרות. את עמדתו של עורך דין פלילי שרון נהרי בכל הקשור לדיני הסגרה, הוא הסביר בתוכנית "ערב חדש" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, בהקשר לפרשת האחים אברג'יל ופסיקתו של ביהמ"ש העליון כי יש להסגירם לארה"ב, שם יועמדו לדין. על בית המשפט להיכנס לעומקן של הראיות למרבה הצער, בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה בכל הקשור ל דיני הסגרה בטיבן או עומקן של הראיות. כך , במקום לבדוק את הראיות בצורה משמעותית, הוא מסתפק בקצה חוט בלבד ולא קיימים לאורך השנים תקדימים בהם החליטו בתי משפט להשאיר תושב ישראלי בישראל. כמו כן, לא ברור מדוע עבירה כמו עבירת סמים, שהיא עבירה שניתן לשפוט ולהעמיד עליה לדין גם בישראל, היא עבירה בגינה נשפט המואשם בחו"ל. הבעייתיות שבלהישפט בחו"ל מדובר בשיטת משפט לא מוכרת, הפועלת באופן שונה מזו הישראלית. מבלי להיכנס לכלל הפרטים הקשורים בב

חשד כי התרחש אירוע הונאה שהיקפו נרחב בחברת פלאפון. על פי החשד, עובד החברה, המיוצג על ידי עורך דין פלילי שרון נהרי, חייב לקוחות בהזמנות מוצרים ושירותים אותם לא קיבלו. משביררו הלקוחות את פירוט חשבונותיהם, נאמר להם כי יזוכו בחשבונית הבאה, בעוד שהזיכוי נעשה לחשבונו של העובד עצמו. הלקוחות הופנו ע"י החברה למשטרה ודרשו פיצוי במיידי, בעוד חברת פלאפון הפנתה אותם למשטרה בכדי לוודא כי אין שיתוף פעולה בינם לבין עובד החברה. עורך דין פלילי שרון נהרי, המייצג את עובד החברה , מסר בתגובה :"הפרטים אשר נמסרו על ידי חברת פלאפון מסולפים. אין מדובר בהונאה. עובד החברה רכש את המחשבים באופן חוקי, החזיר את הכסף בגין הרכישות מדי חודש, ועודנו מחזיר". צפו בכתבה המלאה, בה מופיע עו"ד פלילי שרון נהרי, כפי שפורסמה בעיתון :

שרון נהרי | עורך דין פלילי (כתבה מתוך מגזין G של גלובס, מאת חן שליטא) עו"ד פלילי שרון נהרי מרגיש בנוח במסדרונות בית המשפט בתל אביב. הרבה יותר משוחרר מאשר בראיון הפורמלי שנערך יום קודם לכן במשדרו, שבו הכתיב את תשובותיו תוך כדי ציון סימני הפיסוק שהולמים לדעתו את הדברים. בבית המשפט נהרי משוחרר, לוחץ ידיים, אומר שלום למכרים. לפני שהוא נכנס לדיון בתיק אונס, הוא קופץ לאולם המעצרים לבדוק מה קורה עם מיוצג אחר שלו, בחור שהסתבך בקטטת רחוב, ומרגיע את אביו המודאג שיהיה בסדר. אולם המעצרים עדיין ריק, ונהרי מצביע על קיר הזכוכית שמאחורי יישבו העצורים. "לזה קוראים האקוואריום", הוא מסביר, "ובתחילת הדרך הייתי מגיע לפה כמה פעמים בשבוע, מקבל עצירים דרך הסנגוריה הציבורית, לומד את התיק שלהם בתוך רבע שעה וטוען. זה היה בית ספר נהדר". היום הוא כבר במקום אחר. בעציר המתקוטט תטפל עורכת-הדין השכירה מהמשרד, עו"ד פלילי נהרי הולך על התיקים הכבדים יותר. הוא ייצג את האחים איצק ומאיר אברג'יל, ריקו שירזי, פרנסואה אבוטבול, רחמים (גומדי) אהרוני, יורם אלעל ויוני אלזם, האסיר

לפניכם החלק הראשון של דברי עו"ד פלילי שרון נהרי מתוך התוכנית "הפרקליטים" בערוץ 10, שם התארח במסגרת דיון בנושא דיני הסגרה. בקטע זה דובר על דיני הסגרה בהקשר של מקרים כמו פטריק אזולאי. וזאב רוזנשטיין. בקרוב נפרסם את החלק השני של התוכנית. לצפייה בסרטון הוידיאו- עורך דין פלילי שרון נהרי

בשבוע שעבר פורסם בהרחבה בכלי התקשורת על תיק פלילי שנידון במשרדינו. מדובר בגננת מהרצליה שהואשמה ב התעללות בילדי הגן. למרות שהחשדות כלפיה היו כבדים, העונש שקיבלה לבסוף היה קל בעקבות הסדר טיעון. מאת עו"ד פלילי שרון נהרי יש לציין כי במקרה זה הצלחנו להראות כי הראיות לא היו מבוססות במידה מתאימה להרשעה. כך למשל האשימו את הגננת שסגרה ילדים בחדר חושך, בעוד שמדובר בחדר רגיל בביתה. הוכח כי הגננת בסה"כ סגרה את החלון לפני שהילדים הלכו לישון והם קצת בכו. כמו כן נטען על ידי המדינה כי הגננת הרעיבה את הילדים, בעוד שמשרדינו הוכיח כי למעשה הילדים קיבלו ארוחות בצורה סדירה. חשוב להדגיש כי הוכח שאין מדובר במדרג הגבוה של התעללות נפשית, פיזית, מכות ועונשים – כפי שלמדנו ממקרים אחרים של גננות/מטפלות. לכן הסדר הטיעון והעונש שהיא קיבלה בעקבותיו בהחלט סבירים. לידיעה המלאה ("ידיעות השרון", 28.10) עורך דין פלילי

משרדינו ייצג את הגננת שנאשמה בהתעללות. בית המשפט גזר עליה עבודות שירות בעקבות הסדר טיעון. לפניכם הידיעה מ YNET עורך דין פלילי שרון נהרי - הסדר טיעון לנאשמת בהתעללות עורך דין פלילי שרון נהרי

עו"ד פלילי שרון נהרי הביא אתמול לשחרורו ממעצר של יחצ"ן מועדון ה"טוקטוק", שנעצר בחשד לתקיפה ו עבירות אלימות שהובילה לפציעתו הקשה של אלי איפרגן. מצלמות האבטחה של המועדון תיעדו את רגעי התקיפה ובהם נראה בבירור כי היחצ"ן לא היה מעורב אישית בתגרה. בראיון שנערך עמו בחדשות ערוץ 2 סיפר היחצ"ן לראשונה את גרסתו לאירוע: "אני לא קשור לאירועים. מצער אותי המקרה הזה ואני מאחל רפואה שלמה לפצוע ולמשפחה. לא הזמנתי אף אחד ואני לא מכיר אף אחד. פניתי למאבטחים בניסיון להזעיק עזרה". מדברי עורך דין פלילי שרון נהרי: "ניתן לראות בסרט בוודאות שהחשוד לא קשור לתקיפה. הוא ברח מיד אחרי האירוע, הוא לא קרא לאף אחד, אלא בסך הכל ניסה להזעיק עזרה ומאבטחים. ולכן אנחנו שמחים על כך ששחררו אותו ואני אפעל מהיום על מנת לסגור את התיק נגדו". ע ו"ד פלילי -שרון נהרי

לפני כשלושה שבועות בית המשפט העליון דחה את עתירת משרדינו, ל מניעת הסגרה של שבעת הנאשמים במה שמוכר "פרשת העוקץ הניגרי". מיד לאחר היוודע ההחלטה, מסרתי לכלי התקשורת כי "כולי תקווה שבית המשפט ייעתר לבקשתנו כדי למנוע הסגרה. כי אם במקרה כזה מסגירים – באיזה מקרה לא מסגירים?" בימים אלה הגשנו יחד עם משרדו של עו"ד אביגדור פלדמן בקשה לדיון חזור ב בקשת הסגרה זו. הנימוקים למניעת ההסגרה הם רבים ובראשם עומד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יש לזכור כי מדובר במקרה מיוחד של דיני הסגרה בו הנפגעים הם אומנם אזרחים מחוץ לארץ, אבל הפשע התבצע בתוך מדינת ישראל והחקירה התבצעה ברובה על ידי משטרת ישראל. לפוסט המלא הכולל את מסמך הבקשה לדיון חוזר על נימוקו - דיני הסגרה

בית משפט השלום בכפר סבא פ 002407/04 בפני כב' השופטת ק. רג'יניאנו תאריך: 11/01/2006 המאשימה: מדינת ישראל נגד הנאשם: צרפתי דוד (ת"ז 027174341) ע"י עורך דין פלילי שרון נהרי הכרעת-דין בפתח הדברים אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם. 1. הנאשם עומד לדין בעבירות של מעשה מגונה באדם, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, ועבירה בניגוד לסעיף 3(א)(2) + (3) + 5 לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח – 1998. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית היה הנאשם בעלים של מונית "סיטרואן קסרה", מ.ר. 25-207-46. בתאריך 15/08/02, אחר הצהריים, באזור התעשיה ברעננה, עלתה מאיה לוי (להלן: "המתלוננת"), למונית וביקשה להגיע להרצליה. במונית ישבו הנהג זאב נגר ולצידו, במושב הקדמי, ישב הנאשם. נטען, כי במהלך הנסיעה עבר הנאשם דרך המעבר שבין שני המושבים הקדמיים והתיישב במושב האחורי, תוך שהוא מצמיד גופו לגופה של המתלוננת ואמר לה: "את באה איתי לבית שלי בכפר-סבא". המתלוננת השיבה: "מה פתאום"? נטען בהמשך, כי הנאשם נגע ברגלה והיא הסיטה ידו ממנ

בשבוע שעבר נתקלנו בידיעה על זיכוי נער בן 15 מרצח אביו בדקירות סכין, בגלל מחדלי חקירה שהביאו לכך שהאם לא נחקרה בזמן. השופטת צילה קינן, מבית המשפט המחוזי בחיפה, ציינה כי חקירתה הראשונית של האם נעשתה ארבעה ימים לאחר האירוע, דבר שאפשר לה תיאום עמדות עם הנאשם ועם עדים אחרים בפרשה. האם הוכרזה כ"עדה עוינת" במהלך המשפט. "פסיפס הראיות שהביאה התביעה אינו שולל את נוכחות האם בבית, יחד עם הנאשם והמנוח בשעת הדקירה, ואינו פוסל את האפשרות, שאינה דמיונית ואף איננה נטולת סבירות, לפיה קטילתו של המנוח הייתה בידי האם, לבדה או תוך סיוע לנאשם" – ציינו השופטים. במשפט הפלילי רמת ההוכחה הנדרש הינה מעל לכל ספק סביר ואם קיים ספק, הרי שהדבר מוביל לזיכויו של הנאשם. בית המשפט רשאי להרשיע רק אם כל ההסברים והפרשנויות שניתנו לראיות המצביעות על חפותו של הנאשם, נדחו כחסרי ערך. על בית המשפט להשתכנע כי העובדות אינן מתיישבות עם מסקנה רציונלית אחרת כלשהי מזו שהנאשם אכן אשם באותה קובלנה פלילית . את חשיבות רמת ההוכחה במשפט הפלילי נדגים על מקרה בו בית המשפט המחוזי זיכה נער בן 15 מרצח אביו. רקע המקרה על פי ע

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, בה עוגנו חוקי יסוד לשם הגנה על זכויות הפרט. מאז חקיקת חוקי היסוד ועד היום, נחקקו חוקים שונים שיש בהם כדי פגיעה בזכויות אדם, אולם אלה אוזנו לאור חוקי היסוד. חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, הינו חוק המתיר חיפוש על גופו של אדם במקרים מוגדרים ובמקומות מוגדרים. לאחרונה, פירסם משרד המשפטים כי הוא מקדם הצעת תיקון חוק הסמכויות (המובא לפניכם) ובו מספר מספר סעיפים שאולי ישפרו את ביטחון הציבור, אך ייפגעו בחוק זכויות האדם. הגדרת המקומות המותרים לביצוע חיפוש בגוף האדם על ידי האפשרות להגדיר מקום כמקום של "עינוג ציבורי" על מנת שיהא זה קביל לערוך בו חיפוש. ולהמחשה, מובאים להלן המקומות הרבים המוגדרים "עינוג ציבורי". על פי ההצעה לתיקון החוק, מקומות של "עינוג ציבורי" הם – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה. העובדה שאזרח יגיע למקומות המצויינים לעיל לצורכי בילוי, נופש ופנאי מרצונו החופשי ועל מנת להיכנס למקום יצטרך להסכים מראש כי

מאת : עו"ד פלילי שרון נהרי חוק הלבנת הון מורה להקים מאגר מידע של דיווחים, שיסייעו לאסוף את איסור הלבנת ההון. חקיקה זו הינה חלק ממאבק בינלאומי בתופעת הלבנת ההון והיא מהווה אמצעי מרכזי בניסיון מניעת ולחימה בתופעות מימון ארגוני הטרור והפשע המאורגן. כמקובל בעולם גם כאן נקבעו בחוק חובות דיווח לגופים הפיננסיים השונים כמו בנק הדואר, בנקים, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, קופות גמל, נותני שירות מטבע, חברי בורסה וכו' לגבי פעולות שונות שבוצעו ע"י הלקוחות. יתרה מזאת, נקבעה אף חובת דיווח של הנכנסים לישראל ושל היוצאים ממנה לגבי כל הקשור להעברות כספים. הדיווחים המתקבלים מן הגופים הפיננסיים השונים נחלקים לשני סוגים: דיווחים מכח החוק - דיווחים בנוגע להעברת כספים לפי גובה הסכום וסוג הפעולה כמפורט בצווים שהוצאו מכח חוק, ללא שיקול דעת מצידו של הגורם הפיננסי. דיווחים לפי שיקול המוסד הפיננסי - דיווחים בנוגע לפעולה בלתי רגילה שבוצעה ע"י בעל החשבון, עפ"י שיקול דעתו של המוסד הפיננסי. המועד הקובע לתחילתם של הדיווחים הוא 17.2.2002 וממועד זה ואילך חלה חובת דיווח כאמור בחוק. מהו מ

מאת: עורך דין פלילי בתל אביב - שרון נהרי לא פעם אתם בוודאי שומעים את המושג "שימוע" בהיבט של הדין הפלילי. מדובר בהליך שקיבל משנה תוקף וחשיבות בעקבות תיקונים שנעשו בחוק סדר הדין הפלילי, ובמקרים רבים הוא אף הביא לשחרורם של חשודים, שלא מימשו את זכותם. חשוב לזכור כי גם אם נעצרתם בחשד לפלילים, עומדות לרשותכם זכויות על פי חוק, שאתם רשאים וצריכים להשתמש בהם. מאמר זה הוא על משמעות הזכות ל שימוע פלילי לאור התיקון לחוק-סעיף 60א, המאפשר לנאשם להשמיע את טענותיו בפני הפרקליטות או התביעות ולשכנע מדוע לא להגיש כנגדו כתב אישום. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא מאת עורך דין פלילי במרכז

הידעת! אחד מכל חמשה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת ל חקירה במשטרה . ובכן, כדאי לדעת מספר נקודות בהליך זה. 1.סוגי נחקרים: יש שני סוגים של נחקרים – האחד, הנחקר תחת אזהרה, שבדרך כלל חשוד בעבירה מסוימת, אותה מטיחה בפניו המשטרה בתחילת חקירתו, (להלן: "הנחקר תחת אזהרה"). השני, הנחקר שהוזמן לתת עדות במשטרה בדבר מסוים כגון: עד ראיה, עד ששמע, (להלן: "העד הנחקר"). לפיכך, הדבר הראשון שיש לברר האם הנחקר הוא נחקר תחת אזהרה או האם הוא נחקר כעד ! שכן, הנחקר תחת אזהרה נהנה מן הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שגם מחזקת את הראיות נגדו). ואילו העד הנחקר אינו רשאי לשמור על זכות השתיקה וחייב למסור גרסה, שאם לא כן הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט. אם כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה. 2. תרגילי חקירה: החוקרים שואלים שאלות שונות ומטיחים בנחקרים דברים שונים, לפעמים מקוממים, עד וכאשר הנחקר "נופל ברשת" ואומר משפט ו/או מילה מסויימת בעניין. החוקר מיד לאחר מכן, רושם "זכ

עו"ד שרון נהרי התראיין ביום חמישי שעבר לכלי התקשורת השונים בצאתו מהדיון בהארכת מעצרו של חיים פרלמן. מעצרו של פרלמן הוארך לבסוף עד יום רביעי הקרוב, שבוע מוקדם יותר ממה שהפרקליטות דרשה. יש לציין כי בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון בהחלטה נדירה את הערעור שהגיש עו"ד פלילי נהרי, כנגד עמדת השב"כ למנוע מפרלמן להיפגש עם עורך דין. לפניכם שתי כתבות שהתפרסמו בנושא:

לפניכם לקט אזכורים בתקשורת שהתפרסמו לאחרונה בפרשת חיים פרלמן אותו מייצג עו"ד פלילי שרון נהרי. YNET WALLA NRG MAKO NANA10 הארץ (לחצו להגדלה)

למידע נוסף על התחום הפלילי: עו"ד פלילי שרון נהרי

פליט סודני שנעצר בחשד כי ביצע מעשה מגונה בתושבת רמלה שוחרר בשל "תקלה טכנית" - השוטרים שעצרו אותו איחרו את המועד האחרון להביאו בפני שופט על פי חוק. האיש נעצר ביום שישי בצהריים על ידי שוטרי משטרת רמלה, אך בשל הקרבה לכניסת השבת לא הספיקו השוטרים לחקור אותו ולהביאו בפני שופט. מאת: שרון נהרי - עו"ד פלילי סעיף 29(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו- 1996, ("חוק המעצרים") קובע, כי חשוד שנעצר בידי הקצין הממונה וטרם הובא בפני שופט, יובא בפניו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 24 שעות מעת מעצרו, זאת במטרה לדון בדבר הארכת מעצרו (השופט רשאי להאריך את מעצרו ב- 15 יום) או שחרורו. כאשר מועד הבאת החשוד חל בשבת או חג, יש להביא את העצור בפני שופט בטרם כניסת השבת או החג, כך קובע סעיף 29(ב) לחוק. במקרה דנן, היה על השוטרים להביא את החשוד בפני שופט בטרם כניסת השבת, מאחר והחזקת החשוד במעצר מעבר ל- 24 שעות איננה מותרת על פי חוק, אין למשטרה כל סמכות להחזיק את החשוד במעצר מעבר למה שהחוק מתיר לה וכל פרק הזמן שמעבר ל- 24 שעות הינו מעצר לא חוקי הפוגע בזכויותיו הבסיסיו

היום השימוש בסמים קלים נפוץ מאוד בכל מגזרי האוכלוסיה , אבל עצם השימוש והמתירנות אינם הופכים את השימוש לחוקי. בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973, סע' 7 נקבע כי החזקה ושימוש לרבות שימוש עצמי אסורה, ועונשו של המשתמש בשימוש עצמי עד שלוש שנות מאסר. מה קורה לאדם ללא עבר פלילי שנתפס וברשותו ג'וינט? שלב המעצר- בד"כ לא נהוג לעצור, אלא לעכב למס' שעות, לעיתים קרובות נוהגת המשטרה לעצור למספר ימים, למרות שעבירה של החזקה לשימוש עצמי אינה כשלעצמה מהווה עילה למעצר, אפילו לא ליום אחד. המעצר נדרש לצורך חקירה, ממי קנה החשוד סמים ו/או האם החשוד מכר או סיפק סמים לאחר, בד"כ נמצא בידי המשטרה מידע מודיעיני מוקדם על הסחר והאחזקה. שלב הגשת כתב האישום – אם המדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי קודם, המדינה יכולה לפעול במס' דרכים בהבאתו לדין: 1. החלטה של סגירת התיק מהעדר עניין לציבור. 2. הגשת כתב אישום לביהמ"ש השלום. ההליך הפלילי לא מחייב על סף הרשעה, הפסיקה קבעה מס' פרמטרים אשר מאפשרים לביהמ"ש לקבוע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, להימנע מהרשעה

לאחרונה פורסם כי ח"כ נסים זאב מש"ס הגיש בכנסת הצעת חוק המבקשת לקבוע כי במידה ותיק חקירה נגד חשוד ייסגר מחוסר אשמה, תמציא המשטרה לאיש מכתב התנצלות, בו גם יצויין כי הוא רשאי לתבוע מהמדינה פיצויים. מאת עו"ד פלילי שרון נהרי עורך דין פלילי בת"א בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "אדם שעוכב או זומן לחקירות במשטרה, עובר טראומה - בפרט כשהוא יודע שהוא חף מפשע וצריך להוכיח את חפותו, וכי הדבר נעשה בשל תלונת שווא או בשל טעות בזהותו של החשוד. אדם כזה עובר סבל רב הכולל אובדן חירות, השפלה, אובדן זמן, אובדן עבודה, הפסד של השתכרות פוטנציאלית ובעיות בעבודה. בוודאי שישנה פגיעה בשמו הטוב, ברוחו, בכבודו וגם פגיעה כספית. כמובן שישנה פגיעה בחירותו. כשהוא 'מזוכה' או משוחרר מ'חוסר אשמה' - שמו כבר הוכפש והוא צריך לעבור עבודה או דירה". מעצר שווא - זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו ההצעה נראית על פניה קצת מגוחכת - כי מה יועיל מכתב התנצלות לאזרח שישב בבית מעצר על לא עוול בכפו, גם אם רשום שם כי הוא יכול לתבוע מהמדינה פיצויים. יחד עם זאת, חשוב לתת את הדעת על כך שיש הרבה מאוד מעצר

קרה לכם פעם שהלכתם לתומכם ברחוב ושוטר ביקש ממכם לעצור ולבצע עליכם חיפוש? אם כן, תדעו שאתם לא לבד. במדינה עם בעיות פשיעה וביטחון, דבר כזה בהחלט יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. יחד עם זאת, כמדינת חוק יש כאן כללים ברורים מה מותר ומה אסור לשוטר כשהוא מבחין באזרח הנראה לו חשוד. מאת עורך דין פלילי שרון נהרי ידיעה מעניינת שהתפרסמה ב YNET השבוע מספרת על החלטתה של שופטת בית משפט השלום בירושלים, אילתה זיסקין, שזיכתה אזרח על עבירה של החזקת אגרופן שלא כדין, תוך מתיחת ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה במעצרו וחקירתו. היא גם ביקרה את השוטר שהחליט לערוך חיפוש בכליו, רק משום שהסתובב באזור העיר העתיקה בשעת לילה. האזרח טען כי החיפוש נערך על גופו שלא על פי חוק, ולכן ממצאיו פסולים. עוד טען כי יש לפסול את הודאתו במשטרה, משום שלא חקרו אותו בשפת אמו, אנגלית. הטענות הללו התקבלו בסופו של דבר על ידי בית המשפט במלואן. בפסק הדין קבעה השופטת כי "מעשה זה פוגם ופוגע בטוהר ההליך הפלילי, שכן הראיה במשפט - האגרופן - הושגה באי חוקיות" והוסיפה: "אין סמכות לאיש משטרה לסטות מהסמכויות המוכרות לו בחוק, שכן מנגד עומ

מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי מעבר לזעזוע העמוק בעקבות רצח טלי עטר ומות תינוקה, הפרשה מעלה דיון משפטי מעניין וסבוך. כפי שפורסם, ארבעה ימים נאבקו הרופאים על חייו של התינוק, שיולד בניתוח קיסרי לעטר ז"ל, שנדקרה למוות על-פי החשד על-ידי שכנתה, עד שאתמול אחר-הצהריים נקבע מותו. מיד לאחר הדקירה, הובהלה עטר לבית החולים, שם נפטרה מפצעיה. הרופאים החליטו לבצע ניתוח קיסרי ואשפזו את הפג במחלקת טיפול נמרץ פגים, כשהוא מונשם ומורדם. התינוק עבר בדיקות הדמיה רבות וקיבל תרופות לייצוב מצבו, אך כל זה כאמור לא עזר. לפי YNET, במשטרת מרחב לכיש אמרו, כי ההחלטה האם להוסיף לאישומים נגד החשודה ברצח גם אישום ברצח התינוק, היא בידיי הפרקליטות בלבד. במשטרה הוסיפו כי בפעם הבאה שהחשודה תובא לבית המשפט, הם יתארו כיצד רצחה מזל בר-אושר את טלי עטר ויוסיפו לתיאור המעשה גם את מותו של התינוק. גם במשטרה אמרו כי מדובר בבעיה סבוכה מבחינה משפטית ולכן ידרשו לה דיונים רבים בפרקליטות". המקרה המיוחד מחייב לדון במספר שאלות העולות ממנו: האישום בגין רצח האם במקרה דנן, להבנתי החשודה הודתה בביצוע המעשה - קרי דקירות הסכין. בית המ

מאת:שרון נהרי, עו"ד פלילי הסטטיטיקה אומרת כי אחד מכל חמישה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת ל חקירה פלילית במשטרה. כדי להיות מוכנים לסיטואציה כזו, כדאי לדעת את הדברים הבאים: סוגי נחקרים ישנם שני סוגים של נחקרים וחשוב לדעת לאיזה מהם משייך אותך החוקר. אם אתה "נחקר תחת אזהרה", הווה אומר שאתהחשוד בעבירה מסוימת, שללא ספק תובא לידיעתך בתחילת החקירה. הסוג השני הוא "עד נחקר", שהוזמן לתת עדות במשטרה בדבר מסוים כגון: עד ראיה, עד ששמע. הנחקר תחת אזהרה נהנה מן הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שאם ישתמש בה, יחשב הדבר לחיזוק הראיות לאשמתו). לעומת זאת, אם עד נחקר לא ימסור גרסה, הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט. יש לציין כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה. תרגילי חקירה חוקרי המשטרה מחזיקים באמתחתם תרגילי חקירה ותחבולות שונות כדי לגרום לנחקרים לאבד את שלוותם ולמסור מידע. דוגמה לתרגיל חקירה נפוץ בקרב החוקרים הוא "התשאול", שמטרתו היא לתשאל את הנחקר תחת אזהרה

אנו גאים לבשר כי משרד עו"ד פלילי שרון נהרי דורג בעשיריה הפותחת ע"פ מדד דן אנד ברדסטריט 2010 בתחום המשפט הפלילי. לרשימות המלאות

למעט עבירות שהעונש עליהן לא עולה על 3 חודשים – כל עבירה נחשבת ל"עבירה בת מעצר". לשוטר אסור לעצור חשוד ללא צו של שופט, אם הוא יודע שהעונש על עבירה שביצע נמוך מ-3 חודשים. חשד סביר חשד סביר הוא חשד ששוטרים אחרים לא יכולים להפריך. אין זה מספיק שהשוטר שעצר את החשוד והאמין, על-בסיס הידיעות שיש בידיו, שהוא אכן ביצע את אותה העבירה - גם שוטרים אחרים חייבים להאמין בכך. שוטר יוכל לעצור חשוד כשמתקיימים התנאים הנ"ל, ובנוסף לכך גם אחד מן התנאים הבאים: 1. חשד לביצוע עבירות גדולות כגון: רצח. 2. קיימת סיבה סבירה שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה 3. שחרור החשוד ללא מעצר מעמיד בסיכון את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה. 4. יש סיבה לחשוב שאם לא יעצר, החשוד עלול לגרום לשיבוש מהלכי משפט, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות. 5. החשוד הפר את תנאי ערבותו (מספיק שהשוטר יחשוב שתנאי זה מתקיים). 6. אי מעצר החשוד יוביל לסיכון שלום הציבור/סיכון שלומו של אדם ספציפי. 7. החשוד אינו נענה לדרישותיו של השוטר,לדוגמה: שוטר דרש פרטי זהות מהחשוד – מה שמוגדר כעיכוב, אך סירוב לדרישה זו להוביל למעצר. ש

בטלויזיה ובקולנוע זה תמיד נראה פשוט: החשוד מוכנס לחדר שבו מראה דו צדדית, יחד עם עוד כמה אנשים. בחדר הצמוד נמצא קרבן הפשע יחד עם החוקרים. מוסיקה דרמטית, קלוז אפ על עיני החשוד והקרבן לסירוגין, החוקרים מחליפים מבטים... הקרבן אומר, "זה הוא! קחו אותו לכלא!" האיש הרע נלקח משם, סוף טוב הכל טוב. בעולם האמיתי זה טיפ טיפה יותר מורכב. קיימים מספר כללים מחייבים לביצוע מסדר זיהוי, ועל עורך דינו של החשוד להבטיח את קיומם בטרם המסדר. אי קיומם יפגעו בזכויותיו הבסיסיות של החשוד להוכחת חפותו. נוכחות עורך דינו של החשוד בשעת המסדר היא זכותו הבסיסית. אם עורך הדין אינו נוכח, יפגע משקלו של מסדר הזיהוי כראיה, שכן, קיים חשד להטייתו ו/או אי הקפדה על נהלי קיום מסדר זיהוי חוקי. למרות זאת הדבר אינו מספיק כדי לפסול את המסדר ותוצאותיו. העד המזהה לא יהיה נוכח בעת ההכנות למסדר הזיהוי, וליוויו אל חדר המסדר יעשה על ידי דמות מוכרת ואמינה , על מנת להבטיח כי לא ינתן לעד רמז לגבי החשוד. במסדר הזיהוי ישתתפו לפחות שמונה אנשים אותם ינסה לזהות העד. המשתתפים יהיו דומים במראם לחשוד, כשלחשוד ניתנת האפשרות להשפיע על

מהו מעשה מגונה? "(ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו או שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) (ב) או (ג1) דינו – מאסר שלוש שנים. (ו) בסימן זה "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". מקור האיסור הפלילי לבצע מעשה מגונה הוא בצורך להגן על שלמות גופו וצנעת פרטיותו של האדם (דברי גב' השופטת פרוקצ'ה בע.פ 6269/99 כהן נ' מ"י פד"י נה(2) 496.) בע.פ. 6255/03 פלוני נ' מדינת ישראל פד"י מ"ח 168נאמר מפי כבוד השופט חשין: "המונח "מעשה מגונה" אינו נתון להגדרה ממצה ומדוייקת. דבר זה אין לך בו אלא מקומו ושעתו, והשקפות החברה בה מבוצע המעשה. ברוב המכריע של המקרים – אך לא תמיד ממש – מצוי במעשה זה יסוד של יצרי מין". "היסוד העובדתי בעבירה של עשיית מעשה מגונה הוא מעשה שבנסיבות העניין מהווה בעיני האדם הסביר מעשה מגונה ובלבד שנתלווה אליו יסוד נפשי של מטרה ספציפית שהמעשה הוא למטרה של גירוי, ספוק או ביזוי מיני". עובדות כתב האישום בתאריך 15/08/02, אחר הצהריים, באזור התעשיה ברעננה, עלתה המתלוננת למונית בבעלותו של הנאשם ו

בוידאו: אוסף של קטעי עיתונות בהם מוזכר עו"ד פלילי שרון נהרי: דיונים בבתי משפט, תיקים מתוקשרים, פסקי דין וזיכויים.

לפניכם מסמך המתאר את פרוטוקול מדיון בית המשפט העליון המתאר את פסק הדין שהכריע בנוגע לזיכוי מרצח של יוזי אלזם ז"ל. זיכוי מרצח אלזם