עו"ד פלילי שרון נהרי

בוידאו: עו"ד פלילי שרון נהרי מתראיין בתכניתו של רפי רשף בנוגע למעצרו של יצחק אברג'יל, החשוד במעורבות ברצח אחד מכל חמישה אזרחים בישראל יעבור לפחות פעם אחת בחייו חקירה פלילית במשטרה. כמה דברים שכדאי לדעת: 1. ראשית יש לברר האם אתה נחקר תחת אזהרה (בדרך כלל חשוד בעבירה מסויימת) או נחקר כעד. לנחקר תחת אזהרה שמורה הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה. עד נחקר חייב למסור גירסה, שאם לא כן יחשב לו הדבר כשיבוש הליכי משפט. 2. "התשאול" – תרגיל חקירה ידוע של המשטרה שמטרתו לתשאל את הנחקר תחת אזהרה במקומות שונים, כמו: בניידת המשטרה, בפתח הכניסה לדיון, בשירותים ובחדרי החקירות. השאלות מקוממות ומלוות לעיתים בהטחת האשמות, כדי לגרום לנחקר "ליפול ברשת" ולומר מילה/משפט מסויים בעניין. מיד לאחר מכן ירשום החוקר "דו"ח תשאול" לגבי הדברים שאמר הנחקר. לאחר מכן, בבית המשפט, מהוויה דו"ח זה כראיה לעצם אמירתם של הדברים ויכולים לסיע להרשיע את הנחקר בעבירה המיוחסת לו. 3. רוב החקירות מתועדות באמצעות ווידאו או אודיו ו/או שניהם ביחד. כך שבתרגילי חקירה מסויימים, נשארים

בוידאו: עו"ד שרון נהרי מתראיין בתכניתו של רפי רשף בעניין הסגרתו של איציק אברג'יל לארה"ב דיני הסגרה - פרשת העוקץ הניגרי : ארצות-הברית ביקשה את הסגרתם לידיה, ובעקבות כך עתר היועץ המשפטי לממשלה לבית-המשפט המחוזי בירושלים למען יכיר במשיבים בני-הסגרה. בעוד עתירתו תלויה ועומדת, נדרש בית-המשפט המחוזי לעתירה שהגישו המשיבים, ולה שני ראשים: האחד, כי בקשת ההסגרה שהוגשה בשפה האנגלית, על כלל נספחיה, תתורגם לעברית; השני, כי בנוסף לחומר הראיות שביסוד הבקשה, אותו הם זכאים לקבל מכוח הדין ונאסף רובו ככולו בידי רשויות החקירה בארצות-הברית, תימסר למשיבים רשימת הראיות שאספו נגדם הרשויות בישראל. בשתי הסוגיות כאחת נעתר בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' בן-אור) לבקשה, אך היועץ המשפטי לממשלה ערער על ההחלטה בעקבות טענות המשיבים, אותן תוכלו לקרוא פה: דיני הסגרה מתוך דברי השופט א. לוי: "משהגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה לקיום הליך זה לפנינו וכי אין מקום לדחות את הערר על הסף בשל העדרה של זכות מפורשת בחוק להגישו, אסיים ואומר כי בדומה לחברי, השופט לוי, אף אני לא מצאתי עילה להתערב בהחלטותיה של כבוד

זכות המתלונן לכל אדם הזכות להגיש תלונה במשטרה על ביצועה של עבירה. עם היוודע על ביצוע עבירה חובה על המשטרה לפתוח בחקירה. עם זאת, קיימים מקרים בהם יוחלט שלא לחקור תלונה מסוימת כאשר אין המדובר בעבירה מסוג פשע וכאשר הקצין הממונה על החקירה מחליט כי אין בחקירה עניין לציבור. מקום שהוחלט שלא לחקור תלונתו של אדם, תודיע המשטרה למתלונן הודעה מנומקת בכתב על סירובה לחקור בעניין. למתלונן זכות לקבל מחומר החקירה מידע הנוגע לטעמים לסגירת התיק, והוא רשאי לערור על ההחלטה תוך 30 יום לאחר נמסרה לו ההודעה על ההחלטה שלא להעמיד לדין. תשובה לערר זה תינתן עד 6 חודשים מיום הגשת הערר. שיקולי התביעה בהעמדה לדין בסיומה של חקירה, מעבירה המשטרה את כל חומר החקירה לרשויות התביעה, בהתאם לסמכויותיהן. לכל אחד מהתובעים/פרקליטים שיקול דעת האם לאור חומר החקירה יש מקום להגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי של נשוא החקירה. גם לאחר סיום החקירה במשטרה, בשלב שחומר החקירה מצוי בידי רשויות התביעה, רשאי תובע/פרקליט להחליט שלא להעמיד לדין כאשר אין במשפט עניין לציבור. במידה וכך הוחלט, תימסר לחשוד הודעה בכתב על סגירת התיק ותצוין בה הסיבה ל

חוק העונשין קובע, כי אדם אחראי למעשיו וחלה עליו אחריות פלילית רק לאחר שמלאו לו 12 שנים. ילד שטרם מלאו לו 12 שנים אינו אחראי בפלילים, אין להעמידו לדין ואין להטיל עליו עונש. אולם, אם ביצע קטין, טרם שהגיע לגיל זה, עבירה רשאית המשטרה לחוקרו ולגבות ממנו הודעה, אף ללא נוכחות הוריו או הסכמתם, וחתימתו על הודעתו מרצונו הטוב תחייב אותו לגבי נכונות הודעתו, אפילו שאין בה להטיל עליו אחריות פלילית. למרות סמכות החקירה, המשטרה אינה רשאית לעצור ילד מתחת לגיל 12. על פי החוק, כל אדם שטרם מלאו לו 18 שנים הינו לקטין, ועל כן העמדתו לדין פלילי תהיה בפני בית משפט שלום או מחוזי (לפי חומרת העבירה), היושב כבית משפט לנוער. ואולם, אין להתחשב רק בגילו של הקטין בעת ביצוע העבירה, אלא המועד הקובע לסמכות בית המשפט הוא מועד הגשת כתב האישום. קרי, ביצע אדם את העבירה בהיותו בן 17.5 שנים וכתב האישום הוגש רק לאחר שמלאו לו 18 שנים, יועמד לדין בבית משפט רגיל ואין חובה לשופטו בפני בית משפט לנוער. מכאן, כי סמכות השיפוט קמה לבית משפט לנוער רק מקום בו הוגש כתב אישום טרם הגיע הקטין לגיל 18. לבית המשפט סמכות לדון בעניינם של קטין ובג

המקרה: אישה שהתלוננה כנגד בן זוגה וחזרה בה אישה התלוננה במשטרה כנגד בעלה כי תקף אותה וסטר לה בפניה. עם הגשת התלונה על המשטרה לפתוח בחקירה. לאחר מס' ימים בני הזוג נרגעו השלימו, אך החקירה המשטרתית עדיין מרחפת מעל ראשיהם. האם האישה יכולה לחזור בה מתלונתה ובכך ייסגר התיק מחוסר עניין לציבור?! סעיף 59 א(ב) לחסד"פ: הבקשה של האישה, כי היא חוזרת בה מתלונתה אינה מהווה כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה כי אין בדבר עניין לציבור. האישה ביקשה לחזור בה מתלונה, אך המשטרה לא קיבלה את בקשתה והחליטה להמשיך לחקור, ואף להעמיד לדין. האם יכולה עכשיו האישה "להציל" את בעלה מכתב אישום ולבקש כי לא יעמידו לדין?! סעיף 62 א (א) לחסד"פ: גם כאן, הבקשה כשלעצמה לא תהווה סיבה יחידה להחלטה כי אין בדבר עניין לציבור. אבל, כשבן הזוג מגלה עילה שלא להעמיד לדין, קיימת לתובע שטרם החליט אם להגיש כתב אישום להפנות את הזוג בהסכמתם למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, לאחר סיום הסדנא במרכז לטיפול ומניעת אלימות, יחווה דעתו התובע התיק בהתאם להמלצות של המטפלים בסדנא. חשוב לזכור, גם אם בני הזוג חזרו לחיות ביחד כזוג יונים

עסקת טיעון מהי? עסקת טיעון מביאה, למעשה, לסיומו של ההליך הפלילי. עסקת הטיעון , או בשמה הנפוץ יותר - "הסדר טיעון", הינה תוצר של משא ומתן המתנהל בין נאשם ו/או סניגורו לבין תובע מטעם המדינה, במטרה להגיע להסכם שיהיה בו כדי להקל עם הנאשם. לאחר עריכתו, מציגים הצדדים בפני בית המשפט את הסדר הטיעון, לפיו יודה הנאשם במעשים המיוחסים לו בכתב האישום, המקורי או המתוקן, תמורת הבטחה מצד התובע לעניין גובה העונש שתבקש התביעה להשית על הנאשם, כך שיהיה נוח יותר לנאשם. הודאת הנאשם גוררת אחריה את הרשעתו באישומים בהם הודה ואת גזירת דינו. קיימות מספר אפשרויות להקל עם הנאשם במסגרת הסדר טיעון . דרך אחת הינה שינוי עובדות כתב האישום ו/או סעיפי העבירה, באופן שחומרת המעשים המיוחסים לנאשם, כפי שמוצג לבית המשפט, תופחת והנאשם יודה בכתב האישום המתוקן. השניה, הודיה בכתב האישום המקורי, ללא תיקונים, לצד הסדר לעניין העונש בלבד, באופן שכבר בטיעוניה לעונש תעתור התביעה לעונש קל יותר מאשר הייתה טוענת לולא ההסדר. כיום, אחוז גבוה מהתיקים הפליליים מסתיימים בהסדרי טיעון, רובם נעשים בעל פה ורק מיעוטם בכתב. יתרונות עסקאות

אין לדון נאשם בפלילים שלא בפניו כאשר מתנהל משפט פלילי, לנאשם יש זכות להיות נוכח. עם זאת קיימים מקרים חריגים: אם העבירה היא קלה והנאשם הודה, או אם הנאשם ביקש שלא להיות נוכח ורק עורך הדין שלו נמצא. כמו כן ניתן לשפוט נאשם שלא בפניו מטעמי בריאות או במקרה של עדות מתלונן.נפגע בעבירות מין. וכמובן, אם הנאשם מתפרע ומפריע למהלך התקין של הדיון ניתן להרחיק אותו מאולם בית המשפט. זכות השתיקה לכל אדם זכות שלא לומר דבר העלול לשמש ראייה לחובתו בהליך פלילי. בהליכי חקירה- אדם אינו חייב להשיב על שאלות שהתשובות עליהן יכולות להעמידו בסכנת אשמה. שימוש בזכות השתיקה אינו יכול לשמש כחיזוק נגדו, בבחינת, "שתיקה כהודאה". אולם זכות השתיקה אינה חלה על שיתוף פעולה מצד החשוד בהליכי חקירה כגון זכות לסרב להיבדק בדיקות רפואיות או סירוב להשתתף במסדר זיהוי. כאשר החשוד מסרב לשתף פעולה בהליכי חקירה הדבר עשוי לשמש חיזוק לראיות התביעה כנגדו. זכות העיון כאשר מוגש כתב אישום יש לנאשם ולעורך דינו את הזכות לעיין בחומר החקירה וברשימת החומר שנאסף ונמצא בידי התביעה ולהעתיקו. בעיקרון אין לתביעה זכות מקבילה לעיין בחומר הראיות

לאחר הגשת כתב אישום, כאשר הופך אדם מעצור לנאשם, רשאיות רשויות התביעה לבקש את מעצרו של אדם עד תום ההליכים הפליליים נגדו, כך שמעצרו יימשך עד לסיום משפטו. הבקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לאותו בית משפט אליו הוגש כתב האישום. השופט הדן בבקשת המעצר אינו השופט הדן בתיק עצמו. מתי מורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים ? בית המשפט הדן בבקשת המעצר רשאי להורות על מעצרו של אדם רק כאשר קיימת עילת מעצר - חשש שהעצור ישבש הליכי משפט או יימלט מן הדין, כאשר העצור מסוכן לציבור, לאדם מסוים או לביטחון המדינה, כאשר לא ניתנה ערובה שנקבעה כתנאי לשחרור העצור או כאשר העצור הפר את תנאי שחרורו). בנוסף, בית המשפט בוחן האם בחומר החקירה קיימות ראיות לכאורה, שלגביהן יש סיכוי סביר שהצגתן במהלך המשפט יביא להוכחת אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר ולהרשעתו בדין. כלומר, השופט בודק מהו הפוטנציאל להוכחת ההאשמות כנגד הנאשם. בשלב זה רשאית התביעה להסתמך אף על ראיות שאינן קבילות אך רלוונטיות לעניין המעצר. משקבע בית המשפט כי שני תנאים אלו מתקיימים עליו לבחון האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתבטיח את מטרות המעצר ויפגעו פחות בזכויות הע

אחד מכל חמישה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת לחקירה במשטרה. כמה דברים שכדאי לדעת שני סוגי נחקרים חשוד בעבירה מסויימת הוא "נחקר תחת אזהרה". שמורה לו הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שגם מחזקת את הראיות נגדו). לעומת זאת, יש אנשים שהוזמנו לתת עדות במשטרה. אדם כזה נקרא "עד נחקר". הוא אינו רשאי לשמור על זכות השתיקה וחייב למסור גרסה, שאם לא כן הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט. אם כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה. "התשאול" חוקרי המשטרה משתמשים בתרגילי חקירה שונים על מנת לחלץ הודאה או חיזוקים לראיות מפי הנחקרים. אחד מהתרגילים הנפוצים ביותר, שהנחקר תחת אזהרה אינו מודע להם בדרך כלל, הינו "התשאול". מטרת התשאול הינה לתשאל את הנחקר תחת אזהרה במקומות כמו: ניידת המשטרה, בפתח הכניסה לדיון, בשירותים ובחדרי החקירות. החוקרים שואלים שאלות שונות ומטיחים בנחקרים דברים לפעמים מקוממים, עד אשר הנחקר "נופל ברשת" ואומר משפט ו/או מילה מסויימת בעניין.