עיכוב הליכים וסגירת תיקים במשטרה

זכות המתלונן

לכל אדם הזכות להגיש תלונה במשטרה על ביצועה של עבירה. עם היוודע על ביצוע עבירה חובה על המשטרה לפתוח בחקירה. עם זאת, קיימים מקרים בהם יוחלט שלא לחקור תלונה מסוימת כאשר אין המדובר בעבירה מסוג פשע וכאשר הקצין הממונה על החקירה מחליט כי אין בחקירה עניין לציבור.

מקום שהוחלט שלא לחקור תלונתו של אדם, תודיע המשטרה למתלונן הודעה מנומקת בכתב על סירובה לחקור בעניין. למתלונן זכות לקבל מחומר החקירה מידע הנוגע לטעמים לסגירת התיק, והוא רשאי לערור על ההחלטה תוך 30 יום לאחר נמסרה לו ההודעה על ההחלטה שלא להעמיד לדין. תשובה לערר זה תינתן עד 6 חודשים מיום הגשת הערר.

שיקולי התביעה בהעמדה לדין

בסיומה של חקירה, מעבירה המשטרה את כל חומר החקירה לרשויות התביעה, בהתאם לסמכויותיהן. לכל אחד מהתובעים/פרקליטים שיקול דעת האם לאור חומר החקירה יש מקום להגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי של נשוא החקירה.

גם לאחר סיום החקירה במשטרה, בשלב שחומר החקירה מצוי בידי רשויות התביעה, רשאי תובע/פרקליט להחליט שלא להעמיד לדין כאשר אין במשפט עניין לציבור. במידה וכך הוחלט, תימסר לחשוד הודעה בכתב על סגירת התיק ותצוין בה הסיבה לסגירתו.


סגירת תיק

סגירת תיק נעשית ממספר סיבות, ויש משמעות רבה לסיבה זו.

כאשר נסגר תיק מחוסר אשמה, הרי שיש בכך להעיד כי כלל לא בוצעה עבירה, ולמעשה ,אין בסיס לחשד כי החשוד ביצע עבירה פלילית. סיבת סגירת תיק מחוסר אשמה מביאה לתוצאה של מחיקת רישומה של התלונה מהרישום המשטרתי. לעומת זאת, כאשר אין שמץ של ראיות לביצוע העבירה על ידי החשוד בתיק או שקיים חשד לביצוע העבירה על ידי החשוד אך אין בחומר החקירה ראיות המספיקות להרשעת החשוד במשפט פלילי, לא יוגש כתב אישום והתיק ייסגר מחוסר ראיות. נימוק זה לסגירת התיק אינו מביא למחיקת התלונה מהרישום המשטרתי.

סגירת תיק מהנימוק של חוסר עניין לציבור אף הוא אינו מביא למחיקת הרישום המשטרתי.

עם זאת, לתביעה הזכות לחזור בה מהחלטתה שלא להעמיד פלוני לדין, וסמכות זו אינה מותנית בהגשתו של ערר על ידי המתלונן. לתביעה הזכות לעיין מחדש בחומר החקירה ובהחלטתה לסגור את התיק, והיא רשאית לחזור בה מהחלטתה ולהורות על הגשת כתב אישום כנגד החשוד. גם במקרה בו נסגר התיק מחוסר ראיות, רשאית התביעה להורות על פתיחת החקירה מחדש ועל הגשת כתב אישום אם מתגלות ראיות חדשות, העשויות להביא להרשעת החשוד.


שימוע

בחוק סדר הדין הפלילי קיימת הוראה, לפיה לחשוד בעבירה מסוג פשע, שקיבל מהתביעה הודעה על העברת חומר החקירה בעניינו מהמשטרה לתביעה, קיימת הזכות להגיש תוך 30 יום מקבלת ההודעה השגות בכתב כנגד אישום צפוי, ולבקש להימנע מהגשת כתב האישום כנגדו. התביעה עצמה רשאית לזמן את החשוד או את עורך דינו לשימוע ולהצגת טיעוניו בעל פה טרם ההחלטה על הגשת כתב האישום.

מקום שהחליטה התביעה שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד, תודיע לו על כך בכתב בציון הטעם להחלטה.


עבירות מין ועבירות אלימות במשפחה

גם במקרה של תלונה בגין עבירת מין או עבירת אלימות שבוצעה בבן זוג, רשאי המתלונן לבקש מהמשטרה, לאחר הגשת התלונה וכל עוד לא נסתיימה החקירה, כי המשטרה לא תחקור את נשוא התלונה. ההחלטה שלא לחקור בעניין עבירות אלימות או עבירות במשפחה דורשת אישור של קצין ממונה ותהיה רק מקום שהוחלט כי אין בחקירה עניין לציבור. כמו כן, הימנעות המשטרה מחקירה עשויה לגרור אחריה הפניית בני הזוג, בהסכמתם, למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה.

גם כאשר חומר החקירה מגיע לתביעות, רשאי תובע להחליט שלא להעמיד לדין את החשוד מאחר ואין עניין לציבור, זאת ללא קשר לבקשת הזוג המתלונן שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.


עיכוב הליכים

הנאשם רשאי להגיש ליועץ המשפטי לממשלה, באמצעות הרשות התובעת שהגישה את כתב האישום, בקשה לעיכוב הליכים. ליועץ המשפטי לממשלה הסמכות למסור לבית המשפט, בפניו נידון הנאשם, הודעה מנומקת בכתב על עיכוב הליכי המשפט, וזאת כל עוד לא ניתנה הכרעת הדין במשפט (פרט להליכים המתנהלים בבית הדין הצבאי).

עיכוב הליכים משמעו, כי נפסקים ההליכים המשפטיים בשלב הדיון בו מוגשת הודעת העיכוב והם מוקפאים עד לחידושם.

ליועץ המשפטי לממשלה הסמכות לחדש את ההליכים שעוכבו על ידי מסירת הודעה בכתב לבית המשפט, בפניו התנהלו ההליכים בעבר, ובתנאי שבעבירה מסוג עוון (שהעונש בצידה עד 3 שנות מאסר) טרם חלפה שנה מיום עיכוב ההליכים, ובעבירה מסוג פשע (כל עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר) טרם חלפו 5 שנים מיום העיכוב.

ניתן לעכב הליכים פעמיים, אולם לא ניתן לחדשם כאשר עוכבו פעם שניה.

מרגע שחודשו ההליכים ימשיך בית המשפט לדון את הנאשם מהשלב בו הופסקו ההליכים, או מכל שלב אחר לפי שיקול דעת בית המשפט, ובאופן שלא יפגע בהגנת הנאשם.