עו"ד פלילי שרון נהרי

בוידאו: עו"ד פלילי שרון נהרי מתראיין בתכניתו של רפי רשף בנוגע למעצרו של יצחק אברג'יל, החשוד במעורבות ברצח אחד מכל חמישה אזרחים בישראל יעבור לפחות פעם אחת בחייו חקירה פלילית במשטרה. כמה דברים שכדאי לדעת: 1. ראשית יש לברר האם אתה נחקר תחת אזהרה (בדרך כלל חשוד בעבירה מסויימת) או נחקר כעד. לנחקר תחת אזהרה שמורה הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה. עד נחקר חייב למסור גירסה, שאם לא כן יחשב לו הדבר כשיבוש הליכי משפט. 2. "התשאול" – תרגיל חקירה ידוע של המשטרה שמטרתו לתשאל את הנחקר תחת אזהרה במקומות שונים, כמו: בניידת המשטרה, בפתח הכניסה לדיון, בשירותים ובחדרי החקירות. השאלות מקוממות ומלוות לעיתים בהטחת האשמות, כדי לגרום לנחקר "ליפול ברשת" ולומר מילה/משפט מסויים בעניין. מיד לאחר מכן ירשום החוקר "דו"ח תשאול" לגבי הדברים שאמר הנחקר. לאחר מכן, בבית המשפט, מהוויה דו"ח זה כראיה לעצם אמירתם של הדברים ויכולים לסיע להרשיע את הנחקר בעבירה המיוחסת לו. 3. רוב החקירות מתועדות באמצעות ווידאו או אודיו ו/או שניהם ביחד. כך שבתרגילי חקירה מסויימים, נשארים

בוידאו: עו"ד שרון נהרי מתראיין בתכניתו של רפי רשף בעניין הסגרתו של איציק אברג'יל לארה"ב דיני הסגרה - פרשת העוקץ הניגרי : ארצות-הברית ביקשה את הסגרתם לידיה, ובעקבות כך עתר היועץ המשפטי לממשלה לבית-המשפט המחוזי בירושלים למען יכיר במשיבים בני-הסגרה. בעוד עתירתו תלויה ועומדת, נדרש בית-המשפט המחוזי לעתירה שהגישו המשיבים, ולה שני ראשים: האחד, כי בקשת ההסגרה שהוגשה בשפה האנגלית, על כלל נספחיה, תתורגם לעברית; השני, כי בנוסף לחומר הראיות שביסוד הבקשה, אותו הם זכאים לקבל מכוח הדין ונאסף רובו ככולו בידי רשויות החקירה בארצות-הברית, תימסר למשיבים רשימת הראיות שאספו נגדם הרשויות בישראל. בשתי הסוגיות כאחת נעתר בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' בן-אור) לבקשה, אך היועץ המשפטי לממשלה ערער על ההחלטה בעקבות טענות המשיבים, אותן תוכלו לקרוא פה: דיני הסגרה מתוך דברי השופט א. לוי: "משהגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה לקיום הליך זה לפנינו וכי אין מקום לדחות את הערר על הסף בשל העדרה של זכות מפורשת בחוק להגישו, אסיים ואומר כי בדומה לחברי, השופט לוי, אף אני לא מצאתי עילה להתערב בהחלטותיה של כבוד

זכות המתלונן לכל אדם הזכות להגיש תלונה במשטרה על ביצועה של עבירה. עם היוודע על ביצוע עבירה חובה על המשטרה לפתוח בחקירה. עם זאת, קיימים מקרים בהם יוחלט שלא לחקור תלונה מסוימת כאשר אין המדובר בעבירה מסוג פשע וכאשר הקצין הממונה על החקירה מחליט כי אין בחקירה עניין לציבור. מקום שהוחלט שלא לחקור תלונתו של אדם, תודיע המשטרה למתלונן הודעה מנומקת בכתב על סירובה לחקור בעניין. למתלונן זכות לקבל מחומר החקירה מידע הנוגע לטעמים לסגירת התיק, והוא רשאי לערור על ההחלטה תוך 30 יום לאחר נמסרה לו ההודעה על ההחלטה שלא להעמיד לדין. תשובה לערר זה תינתן עד 6 חודשים מיום הגשת הערר. שיקולי התביעה בהעמדה לדין בסיומה של חקירה, מעבירה המשטרה את כל חומר החקירה לרשויות התביעה, בהתאם לסמכויותיהן. לכל אחד מהתובעים/פרקליטים שיקול דעת האם לאור חומר החקירה יש מקום להגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי של נשוא החקירה. גם לאחר סיום החקירה במשטרה, בשלב שחומר החקירה מצוי בידי רשויות התביעה, רשאי תובע/פרקליט להחליט שלא להעמיד לדין כאשר אין במשפט עניין לציבור. במידה וכך הוחלט, תימסר לחשוד הודעה בכתב על סגירת התיק ותצוין בה הסיבה ל

חוק העונשין קובע, כי אדם אחראי למעשיו וחלה עליו אחריות פלילית רק לאחר שמלאו לו 12 שנים. ילד שטרם מלאו לו 12 שנים אינו אחראי בפלילים, אין להעמידו לדין ואין להטיל עליו עונש. אולם, אם ביצע קטין, טרם שהגיע לגיל זה, עבירה רשאית המשטרה לחוקרו ולגבות ממנו הודעה, אף ללא נוכחות הוריו או הסכמתם, וחתימתו על הודעתו מרצונו הטוב תחייב אותו לגבי נכונות הודעתו, אפילו שאין בה להטיל עליו אחריות פלילית. למרות סמכות החקירה, המשטרה אינה רשאית לעצור ילד מתחת לגיל 12. על פי החוק, כל אדם שטרם מלאו לו 18 שנים הינו לקטין, ועל כן העמדתו לדין פלילי תהיה בפני בית משפט שלום או מחוזי (לפי חומרת העבירה), היושב כבית משפט לנוער. ואולם, אין להתחשב רק בגילו של הקטין בעת ביצוע העבירה, אלא המועד הקובע לסמכות בית המשפט הוא מועד הגשת כתב האישום. קרי, ביצע אדם את העבירה בהיותו בן 17.5 שנים וכתב האישום הוגש רק לאחר שמלאו לו 18 שנים, יועמד לדין בבית משפט רגיל ואין חובה לשופטו בפני בית משפט לנוער. מכאן, כי סמכות השיפוט קמה לבית משפט לנוער רק מקום בו הוגש כתב אישום טרם הגיע הקטין לגיל 18. לבית המשפט סמכות לדון בעניינם של קטין ובג