הוזמנתם לחקירה פלילית במשטרה? כדאי שתדעו
מאת:שרון נהרי, עו"ד פלילי
הסטטיטיקה אומרת כי אחד מכל חמישה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת לחקירה פלילית במשטרה. כדי להיות מוכנים לסיטואציה כזו, כדאי לדעת את הדברים הבאים:
סוגי נחקרים
ישנם שני סוגים של נחקרים וחשוב לדעת לאיזה מהם משייך אותך החוקר. אם אתה "נחקר תחת אזהרה", הווה אומר שאתהחשוד בעבירה מסוימת, שללא ספק תובא לידיעתך בתחילת החקירה.
הסוג השני הוא "עד נחקר", שהוזמן לתת עדות במשטרה בדבר מסוים כגון: עד ראיה, עד ששמע.
הנחקר תחת אזהרה נהנה מן הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שאם ישתמש בה, יחשב הדבר לחיזוק הראיות לאשמתו). לעומת זאת, אם עד נחקר לא ימסור גרסה, הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט.
יש לציין כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה.
תרגילי חקירה
חוקרי המשטרה מחזיקים באמתחתם תרגילי חקירה ותחבולות שונות כדי לגרום לנחקרים לאבד את שלוותם ולמסור מידע. דוגמה לתרגיל חקירה נפוץ בקרב החוקרים הוא "התשאול", שמטרתו היא לתשאל את הנחקר תחת אזהרה בכל מיני מקומות שונים, כמו: בניידת המשטרה, בפתח הכניסה לדיון, בשירותים ובחדרי החקירות.
הטכניקה העומדת בבסיס התשאול היא לשאול את הנחקר שאלות שונות ולהטיח בו דברים לעתים מקוממים, עד שהנחקר "נופל ברשת" ואומר משפט ו/או מילה מסויימת בעניין. מיד לאחר מכן יכתוב החוקר "זכרון דברים" או "דו"ח תשאול" על הדברים שהנחקר מסר לו.
כאשר החוקר מגיע לעדות בביהמ"ש ומעיד הרשומים בזכרון הדברים, מהוים דברים אלה ראיה לעצם אמירתם ופעמים רבות עוזרים להרשיע את הנחקר בעבירה המיוחסת לו.
כך למשל, חוקר שחוקר נחקר תחת אזהרה, באמצע גבית ההודעה במשטרה, זורק את העט על הנייר ואומר לנחקר: "עזוב אותך עכשיו מדפים, דבר איתי. אני לא רושם כלום ....". הנחקר אינו מודע לכך שכל דבר שנאמר בינו ובין החוקר באופן "כאילו" לא פורמלי, ירשם לאחר מכן בזכרון דברים או בדו"ח תשאול ע"י החוקר ויהווה ראיה כי הנחקר אמר אותם.
האח הגדול
רוב החקירות מתועדות באמצעות ווידאו או אודיו ו/או שניהם ביחד. כך שיש תרגילי חקירה שמשאירים שני חשודים בחדר לבד, כדי שישוחחו ביניהם, כאשר הכל מוקלט ומתועד
יצוג משפטי
לכל נחקר יש זכות להביא עו"ד לחקירת משטרה בטרם תתחיל החקירה. המשטרה לא תמיד שמה דגש על זכות זו, ומאפשרת להיפגש עם עו"ד רק לאחר החקירה הראשונית. דבר זה נוגד את סעיפי החוק, (אלא אם מדובר במקרה חריג ויש אישור מהקצין הממונה בכתב), ויש להקפיד על זכות זו ולעמוד עליה.
הודעה למשפחה
הזכות להודיע לבן משפחה קרוב, הינה זכות נוספת שעל המשטרה לאפשר לנחקר תחת אזהרה לאחר שמחליטים כי הוא עצור.
זמן החקירה
יש לשים לב שהמשטרה אינה חורגת מהזמן המותר להחזיק חשוד במעצר ראשוני, שלמעט מקרים חריגים – עומד על 24 שעות. לצורך כך יש להביא בחשבון את השעות בהן החשוד היה מעוכב לחקירה, כאשר זכות העיכוב של חשוד הינה עד ל 3 שעות. אחרי 24 שעות - אם אין סיבה מוצדקת או חריגה הקבועה בחוק והמשטרה עדיין מחזיקה בנחקר, הופך המעצר לבלתי חוקי ויש לעמוד על כך בביהמ"ש. עצם הדבר יהווה נימוק לשחרור מידי. ביהמ"ש במקרים מסוימים החליט, לא פעם, לשחרר חשוד שהובא לדיון באיחור מעבר ל 24 השעות הראשונות.
הסטטיטיקה אומרת כי אחד מכל חמישה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת לחקירה פלילית במשטרה. כדי להיות מוכנים לסיטואציה כזו, כדאי לדעת את הדברים הבאים:
סוגי נחקרים
ישנם שני סוגים של נחקרים וחשוב לדעת לאיזה מהם משייך אותך החוקר. אם אתה "נחקר תחת אזהרה", הווה אומר שאתהחשוד בעבירה מסוימת, שללא ספק תובא לידיעתך בתחילת החקירה.
הסוג השני הוא "עד נחקר", שהוזמן לתת עדות במשטרה בדבר מסוים כגון: עד ראיה, עד ששמע.
הנחקר תחת אזהרה נהנה מן הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שאם ישתמש בה, יחשב הדבר לחיזוק הראיות לאשמתו). לעומת זאת, אם עד נחקר לא ימסור גרסה, הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט.
יש לציין כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה.
תרגילי חקירה
חוקרי המשטרה מחזיקים באמתחתם תרגילי חקירה ותחבולות שונות כדי לגרום לנחקרים לאבד את שלוותם ולמסור מידע. דוגמה לתרגיל חקירה נפוץ בקרב החוקרים הוא "התשאול", שמטרתו היא לתשאל את הנחקר תחת אזהרה בכל מיני מקומות שונים, כמו: בניידת המשטרה, בפתח הכניסה לדיון, בשירותים ובחדרי החקירות.
הטכניקה העומדת בבסיס התשאול היא לשאול את הנחקר שאלות שונות ולהטיח בו דברים לעתים מקוממים, עד שהנחקר "נופל ברשת" ואומר משפט ו/או מילה מסויימת בעניין. מיד לאחר מכן יכתוב החוקר "זכרון דברים" או "דו"ח תשאול" על הדברים שהנחקר מסר לו.
כאשר החוקר מגיע לעדות בביהמ"ש ומעיד הרשומים בזכרון הדברים, מהוים דברים אלה ראיה לעצם אמירתם ופעמים רבות עוזרים להרשיע את הנחקר בעבירה המיוחסת לו.
כך למשל, חוקר שחוקר נחקר תחת אזהרה, באמצע גבית ההודעה במשטרה, זורק את העט על הנייר ואומר לנחקר: "עזוב אותך עכשיו מדפים, דבר איתי. אני לא רושם כלום ....". הנחקר אינו מודע לכך שכל דבר שנאמר בינו ובין החוקר באופן "כאילו" לא פורמלי, ירשם לאחר מכן בזכרון דברים או בדו"ח תשאול ע"י החוקר ויהווה ראיה כי הנחקר אמר אותם.
האח הגדול
רוב החקירות מתועדות באמצעות ווידאו או אודיו ו/או שניהם ביחד. כך שיש תרגילי חקירה שמשאירים שני חשודים בחדר לבד, כדי שישוחחו ביניהם, כאשר הכל מוקלט ומתועד
יצוג משפטי
לכל נחקר יש זכות להביא עו"ד לחקירת משטרה בטרם תתחיל החקירה. המשטרה לא תמיד שמה דגש על זכות זו, ומאפשרת להיפגש עם עו"ד רק לאחר החקירה הראשונית. דבר זה נוגד את סעיפי החוק, (אלא אם מדובר במקרה חריג ויש אישור מהקצין הממונה בכתב), ויש להקפיד על זכות זו ולעמוד עליה.
הודעה למשפחה
הזכות להודיע לבן משפחה קרוב, הינה זכות נוספת שעל המשטרה לאפשר לנחקר תחת אזהרה לאחר שמחליטים כי הוא עצור.
זמן החקירה
יש לשים לב שהמשטרה אינה חורגת מהזמן המותר להחזיק חשוד במעצר ראשוני, שלמעט מקרים חריגים – עומד על 24 שעות. לצורך כך יש להביא בחשבון את השעות בהן החשוד היה מעוכב לחקירה, כאשר זכות העיכוב של חשוד הינה עד ל 3 שעות. אחרי 24 שעות - אם אין סיבה מוצדקת או חריגה הקבועה בחוק והמשטרה עדיין מחזיקה בנחקר, הופך המעצר לבלתי חוקי ויש לעמוד על כך בביהמ"ש. עצם הדבר יהווה נימוק לשחרור מידי. ביהמ"ש במקרים מסוימים החליט, לא פעם, לשחרר חשוד שהובא לדיון באיחור מעבר ל 24 השעות הראשונות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה