על מעצר שווא, חוק המעצרים החדש והצעת החוק של ניסים זאב

לאחרונה פורסם כי ח"כ נסים זאב מש"ס הגיש בכנסת הצעת חוק המבקשת לקבוע כי במידה ותיק חקירה נגד חשוד ייסגר מחוסר אשמה, תמציא המשטרה לאיש מכתב התנצלות, בו גם יצויין כי הוא רשאי לתבוע מהמדינה פיצויים.

מאת עו"ד פלילי שרון נהרי עורך דין פלילי בת"א

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "אדם שעוכב או זומן לחקירות במשטרה, עובר טראומה - בפרט כשהוא יודע שהוא חף מפשע וצריך להוכיח את חפותו, וכי הדבר נעשה בשל תלונת שווא או בשל טעות בזהותו של החשוד. אדם כזה עובר סבל רב הכולל אובדן חירות, השפלה, אובדן זמן, אובדן עבודה, הפסד של השתכרות פוטנציאלית ובעיות בעבודה. בוודאי שישנה פגיעה בשמו הטוב, ברוחו, בכבודו וגם פגיעה כספית. כמובן שישנה פגיעה בחירותו. כשהוא 'מזוכה' או משוחרר מ'חוסר אשמה' - שמו כבר הוכפש והוא צריך לעבור עבודה או דירה".

מעצר שווא - זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו

ההצעה נראית על פניה קצת מגוחכת - כי מה יועיל מכתב התנצלות לאזרח שישב בבית מעצר על לא עוול בכפו, גם אם רשום שם כי הוא יכול לתבוע מהמדינה פיצויים. יחד עם זאת, חשוב לתת את הדעת על כך שיש הרבה מאוד מעצרי שווא ולכן חשוב שעורכי הדין הפליליים יפעלו למען זכויותיהם המשפטיות של מי שנעצרו לשווא - כי זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.

לצערי הרב, אנו עדים בשנים האחרונות למספר רב של מקרים בהם המשטרה עוצרת חשודים למספר ימים ולבסוף משחררת אותם ללא כל תנאי ומבלי להגיש כתב אישום בעתיד. סיטואציה זו היא שכיחה וזכתה לכינוי "מעצר שווא" - וזאת לא בכדי. זה לא נעים להיות בבית מעצר, לא כל שכן כשמדובר במעצר ראשון. זוהי חוויה קשה, פוגענית ומשפילה, שלא לדבר על הטראומה שחלק מהחשודים עוברים - עד כדי התקפי חרדה שפוקדים אותם בהמשך חייהם.

הסנקציות אינן מהוות פיצוי הולם

ב- 1992 נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שבא לעולם, בין היתר, בכדי להגן על חירותו של אדם, פגיעה בשמו הטוב ולשנות את האיזון שהיה בעבר ובנוסף - להפחית במעצרי שווא. אולם לצערי, אנו ערים לכך כי הדברים לא השתנו. אומנם יש מודעת גדולה יותר לשופטים בדבר זכויותיו של אדם וחירותו לרבות שחרור לחלופת מעצר, אך בפועל המשטרה, לשיטתי לפחות, לא הפחיתה בצורה משמעותית את כמות המעצרים והשימוש בחלופת מעצר.

חוק המעצרים החדש

ב- 1996 נחקק "חוק המעצרים החדש" הקובע כי: יש לפצות בשל מעצר בתנאים הבאים:

38. (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט.
(ב) נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות –
(1) לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין לפני פניה לבית המשפט ובין בבית המשפט;
(2) לקבוע סכומים מרביים לפיצוי לפי סעיף קטן (א).
(ד) החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

תביעת נזיקין בגין מעצר שווא

הסנקציה בגין מעצר שווא, אם בתביעה אזרחית ו/או נזיקית ו/או לפי תקנות בגין מעצר שווא בפלילים, אינה מהווה פיצוי הולם לשיטתי. שכן, לעוול שנגרם לחשוד שהיה עצור מספר ימים, שלא לדבר על כך ששמו פורסם - אין מחיר!

יש לציין כי ניתן לתבוע פיצויים ממתלונן/נת בגין תלונת שווא או תלונה בחוסר תום לב, אולם לצערי רוב החשודים לא עושים שימוש באופציה זו.

כולי תקווה שהמשטרה תמשיך להפנים וליישם את חוק המעצרים החדש שחוקק ותוקן בהשראת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הבא להגן ולהעלות את זכויותיו של חשוד ונאשם כולל להסכים לאיסור פרסום שמו של חשוד והסכמה לשחרורו כבר בתחנת המשטרה ו/או בביהמ"ש לחלופת מעצר על מנת שהאיזון יעשה בצורה שתשיג את תכלית המעצר.

עו"ד לעבירות פלילים