האם הדרך בה נפסלות ראיות בהליך פלילי הוגנת כלפי האזרח?

האם באמת ניתן לצפות מהמשטרה והפרקליטות להגן על זכויות האדם בהליך הפלילי? כך סבורות הנשיאה דורית ביניש (בתמונה) והשופטת עדנה ארבל.

מובא ע"י עו"ד פלילי שרון נהרי

לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נגד מאיר שמש, שאלה מעניינת ביותר הנוגעת לזכויות האזרח בהליך פלילי שעניינה: פסילת ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים במהלך הליך החקירה, בניגוד לעמדה הרווחת כי סמכות לפסול ראיות נתונה רק לערכאה הדנה במשפט במהלך המשפט עצמו.

באיזה שלב יש לפסול את הראיות?
בית המשפט העליון, בשנת 2006, קיבל את העיקרון לפיו מסור לכל בית משפט בהליך פלילי, שיקול דעת לפסול ראיות שהושגו על ידי המשטרה תוך פעולה בלתי חוקית שיש בה לפגוע בזכותם של נאשמים וחשודים להליך הוגן. השאלה שעלתה לדיון נוסף בהרכב מורחב היא: האם יש לפסול את הראיות כבר בשלב החקירה, או שיש להמתין לשלב המשפט על מנת להכריע בשאלת פסלות הראיות ולאפשר למשטרה לעיין בעדויות שנגבו תוך הפרת זכויות?

עובדים של רכבת ישראל, העידו בפני ועדות פנימיות של הרכבת בעניין תאונות שהתרחשו ברכבת ואשר גרמו למותם של שמונה בני אדם. העובדים העידו בפני הועדה, תוך הבטחה שהדברים שהם מוסרים יישמרו בסודיות ולא יימסרו לאף גורם אחר, ללא ייעוץ משפטי, וללא יידועם על הזכויות השמורות להם כנחקרים, במיוחד זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה.

לקריאת הפוסט במלואו - עורך דין פלילי במרכז